מ"ג שמות יט יט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי קול השופר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִי֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָאֱלֹהִ֖ים יַעֲנֶ֥נּוּ בְקֽוֹל׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַהֲוָה קָל שׁוֹפָרָא אָזֵיל וְתָקֵיף לַחְדָּא מֹשֶׁה מְמַלֵּיל וּמִן קֳדָם יְיָ מִתְעֲנֵי לֵיהּ בְּקָל׃
ירושלמי (יונתן):
וְהַוָּה קַל שׁוֹפָרָא אָזִיל וְתַקִּיף לַחֲדָא משֶׁה הֲוָה מְמַלֵּיל וּמִן קֳדָם יְיָ הֲוָה מִתְעַנֵי בְקַל נָעִים וּמְשַׁבַּח וּנְעִימָתָא מַלְיָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הולך וחזק מאד" - מנהג הדיוט כל זמן שהוא מאריך לתקוע קולו מחליש וכוהה אבל כאן הולך וחזק מאוד ולמה כך מתחלה לשבר אזניהם מה שיכולין לשמוע

"משה ידבר" - כשהיה משה מדבר ומשמיע הדברות לישראל שהרי לא שמעו מפי הגבורה אלא אנכי ולא יהיה לך והקב"ה מסייע לתת בו כח להיות קולו מגביר ונשמע

"יעננו בקול" - יעננו על דבר הקול כמו (מ"א יח) אשר יענה באש על דבר האש להורידו

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד – מִנְהַג הֶדְיוֹט, כָּל זְמַן שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ לִתְקֹעַ, קוֹלוֹ מַחֲלִישׁ וְכוֹהֶה; אֲבָל כָּאן, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד. וְלָמָּה כָּךְ‏[2] מִתְּחִלָּה? לְשַׂבֵּר אָזְנֵיהֶם מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לִשְׁמֹעַ.
מֹשֶׁה יְדַבֵּר – כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְדַבֵּר וּמַשְׁמִיעַ הַדִּבְּרוֹת לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי לֹא שָׁמְעוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה אֶלָּא "אָנֹכִי" וְ"לֹא יִהְיֶה לְּךָ" (מכות כ"ד ע"א); וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַיְּעוֹ לָתֵת בּוֹ כֹּחַ, לִהְיוֹת קוֹלוֹ מַגְבִּיר וְנִשְׁמָע.
יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל – יַעֲנֶנּוּ עַל דְּבַר הַקּוֹל, כְּמוֹ "אֲשֶׁר יַעֲנֶה בָאֵשׁ" (מל"א יח,כד), עַל דְּבַר הָאֵשׁ, לְהוֹרִידוֹ.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

משה ידבר: אל הק' ואין קולו נשמע לשום אדם אלא להק', אבל הק' יעננו למשה בקול גדול בשביל קול השופר שהולך וחזק מאוד, וצריך שיהיה קולו של הק' נוצח קול השופר להשמיע למשה:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"משה ידבר והאלהים יעננו בקול" - אמרו במכילתא (כאן) שזה על שעת מתן תורה שהיה משה משמיע הדברות לישראל כמו שכתב רש"י ועל דרך הפשט לא ידבר בזה עדיין אבל ירד השם הנכבד אל ההר ביום השלישי והוציא משה את העם מן המחנה לקראת הכבוד הנראה להם ויתיצבו הם בתחתית ההר ומשה עלה למעלה קרוב לראש ההר ששם הכבוד מחיצה לעצמו ומדבר עם ישראל להורותם מה יעשו וישראל שומעים קול האלהים שעונה אותו ויצונו והם לא יבינו מה יאמר לו ויצוה אותו בצואות האמורות אח"כ בפרשה רד העד בעם וגו' לך רד ועלית אתה ואהרן עמך וגו' והיה זה קודם מתן תורה וגם בשעת הדברות כי משה לא עלה אל ראש ההר אל הערפל אשר שם האלהים רק לאחר מתן תורה וכן אמר (דברים ה ה) אנכי עומד בין ה' וביניכם בעת ההיא להגיד לכם את דבר ה' כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר לאמר כאשר עליתי אני ויש מפרשים כי ישראל יראים מאד מקול השופר שהולך וחזק מאד (פסוק יט) ומשה היה אומר תחלה כוונו דעתכם כי עתה תשמעו קול בענין כך ומיד האלהים יעננו אותו בקול

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


משה ידבר והאלהים יעננו בקול. היה פלא גדול שכל ישראל שהיו מהלך ג' פרסאות שישמעו כלן קולו של משה ועוד שהיה שם קול השופר והיה ראוי לעכב, וע"כ יבאר הכתוב הנס הגדול הנעשה בזה כי משה ידבר והאלהים נותן לו כח וסיוע בקולו שיוכל להגביהו כשעור שישמעו כל ישראל קולו ויבינו ממנו. ומלת יעננו מלשון (הושע ב) אענה נאם ה' אענה את השמים שהוא לשון עזר וסיוע.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי קול השופר". ה' אמר למשה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך, ופרשנו שא"ל שישמיע קול אל ב"י להודיעם שהוא הוא המדבר עמו [כדי שיאמינו בנבואת משה] ושהוא מנהו שליח לתת להם תורה מאתו [כדי שיאמינו שהוא השליח על מתן תורה הוא ולא אחר], וגם א"ל בעבור ישמע העם בדברי עמך שפי' חז"ל שא"ל שהשי"ת יאמר דבר ומשה יחזרהו וה' יודה לדבריו וכמש"פ שם, ולקיים כ"ז יצא קול מן השופר והקול [קול השופר] השמיע לאמר דעו כי משה ידבר והאלהים יעננו בקול, וכוון בזה אם על הדבור של עתה שמשה דבר לפני ה' וה' ענה אותו והודה לדבריו כמו שיפרש בפ' כ"ג, ואם על לעתיד שמשה הוא ידבר התורה לבני ישראל כי הוא שליח לזה מאת ה', וגם כולל בזה שימסור להם גם תורה שבע"פ שזה מציין במלת דבור כמ"ש בס' התו"ה ויקרא (סי' ג'), ושהאלהים יעננו על כל שאלותיו, כמו בפרשת פסח שני ופ' צלפחד שאמר עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם, ושענית ה' תהיה בקול שהגם שנבואתו היה באספקלריא המאירה שאין ראוי שימצא בה קול ותמונה, לקבלת התורה ברא ה' קול ודבור שבו נתן לו את התורה, ויען שראה ה' מחרדת העם שאין נכונים לקבל כל התורה מאת ה' בבלי אמצעי וראה כי יאמרו דבר אתה עמנו ונשמעה, הכין את משה שהוא יהיה השליח והודיע זאת

לישראל כדי שיאמינו בו לעולם כמ"ש וגם בך יאמינו לעולם, כמש"פ שם:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

משה ידבר והאלהים וגו'. אולי שהיה משה מדבר לפני ה' דברי שיר ושבח כמקבל פני מלך הגדול ברוך הוא, והאלהים יעננו בקול פי' בקול האמור בסמוך שהוא קול השופר כמי שמתרצה בדבריו. או יאמר יעננו למה שהיה מדבר לו ואומרו בקול פי' בקול גדול בעבור ישמע העם בדברו עמו כמו שכתבנו למעלה שבזה יצדיקו נבואתו. ורואני כי יש בזה תוספות הדרגה כי היה ה' עונה לדברי משה וזה יותר מעלה ממה שהיה ה' מדבר תחלה ויענהו משה. ורבותינו ז"ל אמרו (מכילתא) שיכוין על הדברות ששמעו מפי משה שהיה ה' מגביה קולו של משה וכו', וזה דרך דרש וכפטיש וגו':

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

הולך וחזק. ב' במסורה הכא ואידך ודוד הולך וחזק כדאי' בעירובין דוד גלי מסכתא הולך וחזק שאול לא גלי מסכתא כתיב הולכים ודלים וזהו ודוד הולך וחזק בתורה דכתיב בה הולך וחזק מאד:

<< · מ"ג שמות · יט · יט · >>


  1. ^ נ"א: רַךְ
  2. ^ נ"א: רַךְ