מ"ג שמות יח כב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשָׁפְט֣וּ אֶת־הָעָם֮ בְּכׇל־עֵת֒ וְהָיָ֞ה כׇּל־הַדָּבָ֤ר הַגָּדֹל֙ יָבִ֣יאוּ אֵלֶ֔יךָ וְכׇל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפְּטוּ־הֵ֑ם וְהָקֵל֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְנָשְׂא֖וּ אִתָּֽךְ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וִידִינוּן יָת עַמָּא בְּכָל עִדָּן וִיהֵי כָּל פִּתְגָם רַב יַיְתוֹן לְוָתָךְ וְכָל פִּתְגָם זְעֵיר יְדִינוּן אִנּוּן וְיֵיקְלוּן מִנָּךְ וִיסוֹבְרוּן עִמָּךְ׃
ירושלמי (יונתן):
וִידִינוּן יַת עַמָּא בְּכָל עִידַן וִיהֵי כָּל פִּתְגַּם רַב יֵיתוּן לְוָותָךְ וְכָל פִּתְגַּם קָלִיל יִדוֹנוּן הִינוּן וִיקִילוּן מִן מְטוֹל דְּעָלָךְ וִיסוֹבְרוּן עִמָךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושפטו" - וידונון לשון צווי

"והקל מעליך" - דבר זה להקל מעליך והקל כמו והכבד את לבו והכות את מואב ל' הווה

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְשָׁפְטוּ – "וִידִינוּן" (אונקלוס), לְשׁוֹן צִוּוּי.
וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ – דָּבָר זֶה לְהָקֵל מֵעָלֶיךָ.
וְהָקֵל – כְּמוֹ: "וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ" (לעיל ח,יא), "וְהַכּוֹת אֶת מוֹאָב" (מל"ב ג,כד), לְשׁוֹן הוֹוֶה.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

כל הדבר הגדול: לדרוש אלהים:
וציוך אלהים: כשיצוך אלהים לשופטם, ויכולת עמוד על ידי מסייעיך, וגם כל העם הזה הנצב עליך מן הבקר ועד הערב יבא מהרה איש איש אל ביתו בשלום:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וטעם ושפטו את העם בכל עת" - כי בהיות להם שופטים רבים ילך העשוק אל השופט בכל עת שירצה וימצאנו מזומן כי אליך לא יוכל להתקרב בכל עת מפני ההמון הגדול אשר לפניך והטרדה הגדולה אשר לך ורבים מהם יסבלו החמס הנעשה להם מפני שלא יזדמן להם להגידו לך ולא ירצו לעזוב מלאכתם ועסקיהם עד בא העת הפנאי שיוכלו לגשת אליך וזה טעם איש על מקומו יבא בשלום כי עתה מפני שלא יוכלו לגשת למשפט בכל עת לא ינוחו בשלום כי זה פתח לגוזלים לעשות חמס ולעושקים לעשות מריבה וטעם על מקומו אל כל המקום אשר יבאו שמה בהיותם במחנה במדבר ודקדקו רבותינו (סנהדרין לד) מלשון ושפטו את העם בכל עת שדיני ממונות גומרין אפילו בלילה כי לא אמר כל היום

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ושפטו את העם בכל עת. ענינו בכל עת שירצו כי אתה לבדך אי אפשר לך שתשפוט אותם בכל עת שירצו כי מי יוכל להתקרב אליך בהיות ההמון הגדול מקובצים עליך.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והקל מעליך" דברי ריבות רבים שלא יצטרכו לבא לפניך:

" ונשאו אתך" כמה שתצטרך להיות אתה בעצמך הם יעזרוך, כענין ללמד דעת את העם אחר ששמעו מפיך, כמו שהזכירו כסדר משנה:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושפטו". ובאשר יהיו שופטים רבים יוכלו לשפוט את העם כולו, וגם יוכלו לשפוט בכל עת ולא יהיה ענוי הדין, ומה שתחשב שלא ידעו חקות משפט, הנה הדבר הגדול יביאו אליך, והם לא ישפטו רק הדבר הקטן, ובזה והקל מעליך ע"י שהם ישפטו דברים הקטנים שהם רוב המשפטים, וגם בדברים הגדולים שיביאו אליך, ונשאו אתך, כי יסייעו בשמיעת

הטענות ועדות העדים ובאמירת הפסק הדין:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

בכל עת. רמז אפילו בזמן שהוא משה עסוק בקבלת חוקי ה' ותורותיו וכדומה אלו הם פנויים ישפוטו בכל עת מה שאין כן יכול עשות משה:

והקל מעליך ונשאו. פירוש כי מה שאני אומר לך להקל מעליך לא שלא תשפוט אלא הדבר הגדול אלא ונשאו אתך פירוש אתה והם תהיו במלאכה זו:

<< · מ"ג שמות · יח · כב · >>