מ"ג שמות יז טו


<< · מ"ג שמות · יז · טו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְהוָה נִסִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּ֥בֶן מֹשֶׁ֖ה מִזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יְהֹוָ֥ה ׀ נִסִּֽי׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּבְנָא מֹשֶׁה מַדְבְּחָא וּפְלַח עֲלוֹהִי קֳדָם יְיָ דַּעֲבַד לֵיהּ נִסִּין׃
ירושלמי (יונתן):
וּבְנָא משֶׁה מַדְבְּחָה וּקְרָא שְׁמֵיהּ מֵימְרָא דַיְיָ דֵּין נִיסָא דִילִי דְנִיסָא דְעָבַר אַתְרָא בְּגִינִי הוּא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויקרא שמו" - של מזבח

"ה' נסי" - הקב"ה עשה לנו כאן נס גדול לא שהמזבח קרוי ה' אלא המזכיר שמו של מזבח זוכר את הנס שעשה המקום ה' הוא נס שלנו 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַיִּקְרָא שְׁמוֹ – שֶׁל מִזְבֵּחַ.
ה' נִסִּי – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה לָנוּ כָּאן נֵס גָּדוֹל. לֹא שֶׁהַמִּזְבֵּחַ קָרוּי ה', אֶלָּא הַמַּזְכִּיר שְׁמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ – זוֹכֵר אֶת הַנֵּס שֶׁעָשָׂה הַמָּקוֹם: ה' הוּא נֵס שֶׁלָּנוּ.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ה' ניסי: שהמטה של הק' היה לנס על הגבעה וגם לעתיד ירים אותו הק' לעם על ההרים להלחם בעמלק שהרי אמר לו עכשיו כי מחה אמחה את זכר עמלק וזהו שמפרש והולך ויאמר כי יד על כס יה וגו', לכך אני קורא שם המזבח ה' ניסי, דוגמת שם אדם ששמו אליעזר או עמנואל שהרי הרים הק' את ידו על כסאו ונשבע כי מלחמה לו בעמלק מדר דר, דוגמת כי אשא אל שמים ידי, זהו עיקר פשוטו, ויש מפרשים כשתהיה יד וחוזק על כסא יה, שזהו כסא מלכי ישראל, אז תהיה מלחמה בעמלק, ואין נראה כלל בעיני, שכי תהיה יד היה לו לומר, אבל למעלה הוא מוסב כמו שפירשתי, ופירושו שהרי יד על כס יה:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויקרא שמו" קרא שמו של הקדוש ברוך הוא בתפלתו, כענין קראתי שמך ה': " ה' נסי" ה' יהיה רוממותי, כמו נתת ליראיך נס להתנוסס כלומר ה' הוא יהיה מעלתי ורוממותי על כל מתקומם, כענין ובשמך נבוס קמינו וכענין ובשמי תרום קרנו:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויבן". ע"ז בנה משה מזבח, ויקרא שמו ה' נסי, וזה מצד ג' הוראות שיש לשם נס: א] מענין נסיון שישראל נסו את ה', וע"כ הביאם בנסיון במלחמת עמלק אם ישובו אל

האמונה, ב] מענין נס מלחמה, כמ"ש כנשוא נס הרים תראו (ישעיה יח), שידי משה היו לנס, שעל פיהם גבר ישראל עת הרים ידיו לנס והאמינו והצליחו, ג] מענין נס ופלא, שלבסוף עשה להם נסים ונצחו, וכן לעת"ל ינוסס נס להתנוסס, ויאבד עמלק והיה כמסוס נוסס, וגם רמז לדורות, שמלחמת עמלק בימי משה היה נסיון על נסותם את ה', ומלחמת עמלק

בימי שאול היה נס מלחמה, כי אז ה' צבאות פקד מלך ישראל וצבא מלחמה, ולעת"ל יהיה ע"י נסים ופלאות, וגם בימי מרדכי היה ע"י נסים נסתרים:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

נסי. ב' במסורה הכא ואידך ואל עמים ארים נסי מה התם נס ממש כמו וכנס על הגבעה אף כאן נס ממש שקרא להקב"ה נסי ודגלי:

<< · מ"ג שמות · יז · טו · >>