ספורנו/שמות/יז

אעריכה

"לשתות העם" לשתיית העם, כמו לשבת אברם:


בעריכה

"מה תריבון עמדי" הלא ידעתם שאני מצווה ועושה: " מה תנסון את ה'" ואם ריבכם עמי הוא כדי לנסות המשלח, מה תנסון לרע לכם, כי זה הנסיון רב הסכנה, שאם יקצוף יראה פעלו להשחיתכם, ויהי הנסיון רע לכם, כאמרו בחנוני גם ראו פעלי, רצונו לומר לרע להם:


העריכה

"עבור לפני העם" ותכל תלונותם, בראותם שאתה משתדל להמציא צרכם: " ומטך אשר הכית בו את היאור" ובהכאתו נלאו מצרים לשתות, עתה יעשה ההפך: " והלכת" מן המחנה אל הצור:


ועריכה

"והכית בצור" ושתה העם. ובזה יכירו שאין פעל המטה טבעי לו, כי הטבעי יעשה לעולם על ענין אחד. אמנם פעלו במצות פועל רצוניי הפועל פעולות הפכיות:


חעריכה

"ויבא עמלק" לקול מריבה וצמאון, כאמרו ואתה עייף ויגע כענין לא מים עייף תשקה וכענין כארץ עיפה:


טעריכה

"ומטה האלהים בידי" להראות לעם בו את זמן תפלתו, כדי שיכונו לבם ויתפללו עמו, כענין המניפים בסודרים באלכסנדריאה של מצרים (פרק בתרא דסוכה):


יגעריכה

"את עמלק ואת עמו" המקובץ מעם אחר להלחם:


ידעריכה

"כתוב זאת זכרון בספר" פרשת זכור: " ושים באזני יהושע" ושים איזה זכרון באזני יהושע, וזה עשה משה בבנין המזבח ובתפלתו אז, ובמה שאמר כי יד על כס יה: " מחה אמחה את זכר עמלק" שאחרים גם את בהמתם, כאמרו והחרמתם את כל אשר לו משור עד שה וכו':


טועריכה

"ויקרא שמו" קרא שמו של הקדוש ברוך הוא בתפלתו, כענין קראתי שמך ה': " ה' נסי" ה' יהיה רוממותי, כמו נתת ליראיך נס להתנוסס כלומר ה' הוא יהיה מעלתי ורוממותי על כל מתקומם, כענין ובשמך נבוס קמינו וכענין ובשמי תרום קרנו:


טזעריכה

"ויאמר כי יד על כס יה" אמר טעם תפלתי זאת הוא מפני שהאל יתברך נשבע שתהיה לו מלחמה בעמלק מדר דר, וחייבים אנו להלחם מלחמתו בכל דור ודור, כאמרם ג' מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות בית המקדש, ולכן התפללתי שיהיה הוא נסי ורוממותי על האויב: