מ"ג שמות יג ד
<< · מ"ג שמות יג · ד · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
היום אתם יצאים בחדש האביב
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַיּ֖וֹם אַתֶּ֣ם יֹצְאִ֑ים בְּחֹ֖דֶשׁ הָאָבִֽיב׃
תרגום
| אונקלוס: | יוֹמָא דֵין אַתּוּן נָפְקִין בְּיַרְחָא דַּאֲבִיבָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | יוֹמָא דֵין אַתּוּן נַפְקוּן פְּרִיקִין בַּחֲמֵיסַר בְּנִיסָן הוּא יַרְחָא דְּאַבִּיבָא: |
רש"י (כל הפרק)
רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
רשב"ם (כל הפרק)
האביב: ביכור ובישול תבואה, כמו עודנו באיבו לא יקטף באיבי הנחל, הדגש במקום אות בי"ת החסירה:
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
בחדש האביב. קבעה תורה חג פסח בזמן האביב שהוא זמן קציר שעורים שהרי קנה השבלת נקרא אביב מלשון אב כי הוא המוליד גרגירי החטה וידוע כי כל מועדי התורה תלויים בזמנים חג הפסח בזמן האביב, חג שבועות בזמן הקציר והוא קציר חטים שנאמר (שמות כג) וחג הקציר בכורי מעשיך, חג הסכות בזמן האסיף, לכך תקנו לנו ז"ל בתפלה ובברכות לומר מקדש ישראל והזמנים ולא המועדים כלשון הכתוב לפי שכל המועדים תלוים בזמן. ועוד נקרא ניסן אביב לפי שהוא אב לי"ב חדשים, ובו מזל טלה אב ובכור לי"ב מזלות.
ספורנו (כל הפרק)
מדרש מכילתא (כל הפרק)
היום אתם יוצאים בחדש האביב . שאין תלמוד לומר חדש האביב, אלא חדש שהוא כשר. לא חמה קשה ולא גשמים. וכן הוא אומר מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות (תהלים פח). שאין תלמוד לומר בכושרות, ומה תלמוד לומר בכושרות- אלא חדש שהוא כשר לכם, לא חמה קשה ולא גשמים. ר' (נתן) [יונתן] אומר, בכושרות אלו בוכים ואלו שוחקים. שבמצרים בוכים שנאמר (במדבר לג) ומצרים מקברים, וישראל משוררים שנאמר קול רנה וישועה אהלי צדיקים וגו' (תהלים קיח). שהקב"ה מתרומם על מצרים. רבי נתן אומר, בכושרות במעשי הכשרות שלהם. (ר') [וכן הוא] אומר במראות הצובאות. ר' אלעזר בן עזריה אומר, בזכות אברהם אבינו הוציאם ממצרים, שנאמר כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו (שם קה). ואומר ויוציא עמו בששון ברנה. רבי שמעון בן יוחאי אומר, בזכות המילה הוציאם הקב"ה, שנאמר ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וגו' (יחזקאל טז). דבר אחר, בזריזות יצאו ישראל ממצרים, שנאמר כי בחזק יד הוציא ה' אתכם מארץ מצרים. דבר אחר, בזריזות עצמן יצאו ממצרים, שנאמר וככה תאכלו אותו מתניכם חגורים וגו'. (דבר אחר) [רבי אומר] מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה. סוררים היו אלא שנוהג עמהם בהכשרות. וכן הוא אומר ואומר אליכם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו. ואומר, לשפוך חמתי עליהם להפיצם במדבר. ואומר, וימרו בי ולא אבו לשמוע לי איש שקוצי עיניו לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים (שם כ). אך סוררים היו, אלא שנוהג עמהם בהכשרות.
היום אתם יוצאים שאין תלמוד לומר בחדש האביב, מגיד שהשנה שיצאו ישראל ממצרים אינה צריכה לעבר.