מ"ג שמות יב כב
<< · מ"ג שמות יב · כב · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּלְקַחְתֶּ֞ם אֲגֻדַּ֣ת אֵז֗וֹב וּטְבַלְתֶּם֮ בַּדָּ֣ם אֲשֶׁר־בַּסַּף֒ וְהִגַּעְתֶּ֤ם אֶל־הַמַּשְׁקוֹף֙ וְאֶל־שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֔ת מִן־הַדָּ֖ם אֲשֶׁ֣ר בַּסָּ֑ף וְאַתֶּ֗ם לֹ֥א תֵצְא֛וּ אִ֥ישׁ מִפֶּֽתַח־בֵּית֖וֹ עַד־בֹּֽקֶר׃
תרגום
| אונקלוס: | וְתִסְּבוּן אֲסָרַת אֵיזוֹבָא וְתִטְבְּלוּן בִּדְמָא דִּבְמָנָא וְתַדּוֹן לְשָׁקְפָא וְלִתְרֵין סִפַּיָּא מִן דְּמָא דִּבְמָנָא וְאַתּוּן לָא תִפְּקוּן אֲנָשׁ מִתְּרַע בֵּיתֵיהּ עַד צַפְרָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתִסְבוּן אֵיסָרַת אֵזוֹבָא וְתִטְמְשׁוּן בְּדָמָא דִבְמַן פַּחֲרָא וְתַדוּן לְאִיסְקוֹפָא עִלָּאָה מִלְּבַר וּלְתַרְתֵּין סִפַּיָא מִן דְּמָא דִבְמַן פַּחֲרָא וְאַתּוּן לָא תִפְקוּן אֱנַשׁ מִן תְּרַע בֵּיתֵיהּ עַד צַפְרָא: |
רש"י (כל הפרק)
"אזוב" - מין ירק שיש לו גבעולין
"אגודת אזוב" - ג' קלחין קרויין אגודה
"אשר בסף" - בכלי כמו ספות כסף
"מן הדם אשר בסף" - למה חזר ושנאו שלא תאמר טבילה אחת לשלש המתנות לכך נאמר עוד אשר בסף שתהא כל נתינה ונתינה מן הדם אשר בסף על כל הגעה טבילה
"ואתם לא תצאו וגו'" - מגיד שמאחר שנתנה רשות למשחית לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע ולילה רשות למחבלים הוא שנא' (תהלים קד) בו תרמוש כל חיתו יעררש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
אֲגֻדַּת אֵזוֹב – שְׁלֹשָׁה קְלָחִין קְרוּיִין אֲגֻדָּה (ראו סוכה י"ג ע"א).
אֲשֶׁר בַּסַּף – בִּכְלִי, כְּמוֹ "סִפּוֹת כֶּסֶף" (מל"ב יב,יד).
מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף – לָמָּה חָזַר וּשְׁנָאוֹ? שֶׁלֹּא תֹּאמַר: טְבִילָה אַחַת לִשְׁלֹשׁ הַמַּתָּנוֹת; לְכָךְ נֶאֱמַר עוֹד: "אֲשֶׁר בַּסָּף". וְשֶׁתְּהֵא כָּל נְתִינָה וּנְתִינָה – מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף; עַל כָּל הַגָּעָה טְבִילָה (מכילתא כאן).
וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ וְגוֹמֵר – מַגִּיד שֶׁמֵּאַחַר שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית לְחַבֵּל, אֵינוֹ מַבְחִין בֵּין צַדִּיק לָרָשָׁע (ב"ק ס' ע"א). וְלַיְלָה רְשׁוּת לִמְחַבְּלִים הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר" (תהלים קד,כ).
מפרשי רש"י
מפרשי רש"י
ביאורי מהרא"י
רשב"ם (כל הפרק)
בסף: בכלי כדכתיב שומרי הסף, ספות הכסף:
לא תצאו: כי סימני הדם אשר על המזוזה יגין עליכם:
רמב"ן (כל הפרק)
ספורנו (כל הפרק)
"מן הדם אשר בסף" שתהיה על כל הזאה טבילה, כמו שצוה האל באמרו על שתי המזוזות וזה קודם, ואחר כך על המשקוף, וזה לא יתכן זולתי בג' הזאות. להורות על ג' יודין, כאמרם העולם הבא נברא ביוד וכן היה קודם חטא אדם הראשון וביום מתן תורה עד העגל, כי בם יהיה צור עולמים נצחיים, כי היוד תורה על פשיטות נצחי, ותורה היוד עליונה, מציאות היחיד בעולמו על שני עולמים נצחיים:
" ואתם לא תצאו" הנה הבית יהיה מצויין בדם, ואתם לא תצאו, ובזה האופן, ופסח על דרך והתוית תו:מדרש מכילתא (כל הפרק)
עה. ולקחתם (לכם) אגודת אזוב מכאן אתה למד כל לקיחות שבתורה שאינן אלא אגודות, הואיל ונאמרו כל הלקיחות שבתורה סתם, ופרט לך הכתוב באחת מהן שאינה אלא אגודה (אזוב), פורט אני כל לקיחות שבתורה שאינם אלא אגודות.
אזוב ולא אזוב יון ולא אזוב רומי ולא אזוב כחלית ולא אזוב מדברית ולא כל אזוב שיש עליו שם לווי.
וטבלתם בדם שיהא בדם כדי טבילה
אשר בסף מגיד הכתוב (שעוקה חוצץ) [שעוקר וחוקק] בצד) האסקופה ושוחט בתוכה. אין סף אלא אסקופה שנאמר (יזחקאל מג) בתתם ספם (תחת) [את] ספי וגו', וכתיב וינועו אמות הספים (ישעיה ו) דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר, אין סף אלא כלי שנאמר (והספים) [והספות] והמזמרות (מלכים א' ז).
והגעתם אל המשקוף מבפנים. אתה אומר מבפנים, או אינו אלא מבחוץ - תלמוד לומר וראיתי את הדם, הנראה לי ולא לאחרים דברי רבי ישמעאל. ר' יונתן אומר, מבפנים. אתה אומר מבפנים, או אינו אלא מבחוץ - תלמוד לומר והיה הדם לכם. לכם לאות ולא לאחרים לאות. רבי יצחק אומר, לא כי אלא מבחוץ כדי שיהיו המצרים רואים ומעיהם מתחתכים.
והגעתם אל המשקוף שומע אני אם הקדים זה לזה לא יצא, תלמוד לומר ונתנו על שתי המזוזות וגו', הא אם הקדים זה לזה יצא. נמצינו למדים, שלשה מזבחות היו לאבותינו. המשקוף ושתי מזוזות וכו' (כדלעיל פ"ו). מן הדם אשר בסף למה נאמר, והלא כבר נאמר וטבלתם בדם אשר בסף -לפי שהוא אומר (ולקחו מן הדם), שומע אני טבילה אחת בכולם- תלמוד לומר והגעתם אל המשקוף, על כל הגעה טבילה.
עו. ואתם לא תצאו מגיד משנתנה רשות למשחית לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע, שנאמר לך עמי בא בחדריך וסגור דלתך בעדך וגו' (ישעיה כו) ואומר הנני אליך הוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע [וגו'] (יחזקאל כא) ואומר והיה בעבור כבודי (שמות לג). (ואומר) ואתם לא תצאו וגו'. ללמדך כשתצא לדרך הכנס בכי טוב וצא בכי טוב. וכן אתה מוצא באבות הראשונים נהגו בדרך ארץ. וישכם אברהם בבקר (בראשית כב) וישכם יעקב בבקר (שם כח) וישכם משה בבקר (שמות לד) וישכם יהושע בבקר (יהושע ג) וישכם שמואל לקראת שאול בבקר (שמואל א' טו). והלא דברים קל וחומר, והלא אבות ונביאים שהלכו לעשות רצונו של מי שאמר והיה העולם, נהגו בדרך ארץ- שאר בני אדם על אחת כמה וכמה. וכן הוא אומר תשת חשך ויהי לילה (תהלים קא) (ואומר הכפירים שואגים לטרף, ואומר תתן להם ילקוטון וגו'), ואומר תזרח השמש יאספון וגו'. מכאן ואילך יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב (ואומר מה רבו מעשיך ה' וגו').
ועבר ה' לנגוף את מצרים וגו' רבי יהודה אומר, כמלך שהוא עובר ממקום למקום.
וראה את הדם היה ר' ישמעאל אומר, והלא הכל גלוי וידוע לפניו שנאמר ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא (דניאל ב), ואומר גם חשך לא יחשיך ממך (תהליס קל"ט) ומה תלמוד לומר וראה את הדם -אלא (לשכר) [בשכר] מצות שהם עושים הוא נגלה עליהם וחס עליהם. שנאמר ופסח ה' על הפתח ואין פסיחה אלא חייס, שבשמר כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים גנון והציל פסוח והמליט (ישעיה לא)
וראה את הדם רואה הוא דם עקדתו של יצחק. שנאמר ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה (בראשית כב) וכתיב וכהשחית ה' בעם ראה (דברי הימים א' כ"א) מה ראה - ראה דם עקדתו של יצחק, שנאמר אלהים יראה לו השה לעולה (בראשית כב).
ופסח ה' על הפתח. והלא דברים קל וחומר, ומה אם דם פסח מצרים הקל, שאינו אלא לשעה ואינו נוהג ביום ובלילה ואינו נוהג לדורות, נאמר בו ולא יתן המשחית, מזוזה שהיא חמורה שיש בה עשרה שמות (מיוחדין) ונוהגין ביום ובלילה ונוהגת לדורות, על אחת כמה וכמה שלא יתן המשחית. אלא מי גרם- עונותינו שנאמר כי אם עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם וחטאתיכם הסתירו פנים מכם משמוע (ישעיה נט).מלבי"ם - התורה והמצוה
עה. ולקחתם אגדת אזוב. עוד באר להם שנתינת הדם יהיה על ידי אגודת אזוב. וממנו נלמד לכל מקום דהצריך אזוב שיהיה על ידי אגודה. האזוב הוא מה שנקרא אזוב סתם לא מה שיש לו שם לווי, וכמו שאמרו בספרא ( מצורע יד ) ושם צינתי מקומותיו.
ומה שאמרו שיהיה בדם כדי טבילה התבאר ויקרא ( ויקרא ריט ) עיי"ש. ובמה שכתוב אשר בסף פליגי ר' ישמעאל ור' עקיבא וכבר נשנה ונתבאר למעלה ( בא לג ). ולמד במה שנאמר והגעתם אל המשקוף , שיכול להקדים המשקוף ונשנה ונתבאר למעלה ( בא לה ). ויש פלוגתא אי מבפנים או בחוץ ונשנה ונתבאר למעלה ( בא לד ). ומה שכפל שנית מן הדם אשר בסף , מלמד שעל כל הזאה טבילה, וכלל זה התבאר היטב בספרא ( ויקרא רטז ) ובפירוש שם מכמה מקומות עיי"ש בארך.
וכל אלה הדברים לא נאמרו בפרשה הקודמת בפירוש רק שנמסרו למשה בעל פה ומזכירם פה, ודברים שנאמרו בפרשה הקודמת בפירוש, אין צריך להזכיר כאן שמסתמא אמרן לישראל.
עו. ואתם לא תצאו . שני הפירושים שבמכילתא תלוים בפלוגתת ר' יאשיה ור' יונתן למעלה ( בא מט).שמאן דאמר משנתנה רשות למשחית אינו מבחין בין צדיק לרשע, סבירא ליה כר' יאשיה, שמה שאמור ופסחתי, הוא מענין דלוג, ואם היה מצרי בבית ישראל לא נכנס המשחית אל הבית כלל, משום שאינו מבחין בין צדיק לרשע. והוא הדין מטעם זה לא יכלו לצאת החוצה. והפירוש השני יסבור כר' יונתן שפירש ופסחתי, מענין חייס, שכשהיה מצרי בבית ישראל נכנס המשחית והבחין בין צדיק לרשע. ולדידיה צריך לומר, שמה שהזהיר שלא יצא איש מפתח ביתו, אינו מפני המשחית רק שיצא בכי טוב.