מ"ג שמות יב ט


מקראות גדולות שמות


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תֹּאכְל֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ נָ֔א וּבָשֵׁ֥ל מְבֻשָּׁ֖ל בַּמָּ֑יִם כִּ֣י אִם־צְלִי־אֵ֔שׁ רֹאשׁ֥וֹ עַל־כְּרָעָ֖יו וְעַל־קִרְבּֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
לָא תֵיכְלוּן מִנֵּיהּ כִּד חַי וְאַף לָא כִד בַּשָּׁלָא מְבוּשַּׁל בְּמַיָּא אֱלָהֵין טְוֵי נוּר רֵישֵׁיהּ עַל כְּרָעוֹהִי וְעַל גַּוֵּיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
לָא תֵיכְלוּן מִנֵיהּ כַּד חַי וְלָא כַּד בַּשְׁלָא בְּחַמְרָא וּמִשְׁחָא וְשַׁקְיָינֵי וְלָא מְבֻשָּׁל בְּמַיָא אֱלָהֵן טְוֵי נוּר עִם רֵישֵׁיהּ עִם רַגְלוֹי וְעִם גַּוֵּיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל תאכלו ממנו נא" - שאינו צלוי כל צורכו קוראו נא בלשון ערבי

"ובשל מבושל" - כל זה באזהרת לא תאכלו (שם פא)

"במים" - מנין לשאר משקין ת"ל ובשל מבושל מ"מ (שם)

"כי אם צלי אש" - למעלה גזר עליו במצות עשה וכאן הוסיף עליו ל"ת אל תאכלו ממנו כי אם צלי אש

"ראשו על כרעיו" - צולהו כולו כאחד עם ראשו ועם כרעיו ועם קרבו ובני מעיו נותן לתוכו אחר הדחתן (שם עד) ולשון על כרעיו ועל קרבו כלשון (שמות יג) על צבאותם כמו בצבאותם כמות שהן אף זה כמות שהוא כל בשרו משלם

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל תאכלו ממנו נא ובשל" - זו מצוה לדורות שכל המצות בכאן בגוף הפסח מצוה לדורות אבל המצוה באוכלים כגון מתניכם חגורים (פסוק יא) והדם על המשקוף (פסוק ז) איננו רק בפסח מצרים וכן אמר הכתוב בפסח שני (במדבר ט יא יב) על מצות ומרורים יאכלוהו לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חוקת הפסח יעשו אותו שהן צלי אש לא נא ולא מבושל

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)


מ. אל תאכלו ממנו נא. אין נא אלא חי (ובשל מבושל לחייב על החי ועל המבושל), אתה אומר לחייב (על החי ועל המבושל) או אינו אלא לחייב על המבושל ביותר? תלמוד לומר כי אם צלי אש. הא מה תלמוד לומר ובשל מבושל –לחייב (על החי ועל המבושל).

ובשל מבושל במים אין לי אלא מים שאר כל המשקין מנין? היה ר' ישמעאל אומר אמרת קל וחומר, הא אם מים שאינן מפיגין טעמן הרי הן אסורין בבשול, שאר המשקין שהן מפיגין טעמן דין הוא שיהו אסורין בבשול. ר' עקיבא אומר, אין לי אלא מים שאר כל משקין מנין? תלמוד לומר ובשל מבושל להביא שאר המשקין.

ר' אומר אני אקרא אל תאכלו ממנו כי אם צלי אש. ומה תלמוד לומר נא ובשל מבושל שיכול אין לי אלא בשעה שהוא באכול צלי (בשעה שהוא בא ומבושל), מבעוד יום מנין? תלמוד לומר ובשל מבושל לחייב עליו מבעוד יום.

מא. (ובשל אין בשל אלא צלי שנא' ובשלת ואכלת (דברים טז) . ואומר ויבשלו (את) הפסח באש כמשפט והקדשים בשלו בסירות ובדודים ובצלחות ויריצו לכל בני העם (ד"ה ב' לה). מכאן היה ר' יאשיה אומר הנודר מן המבושל אסור בצלי). כי אם צלי אש למה נאמר. הייתי אומר הראוי לשלוק ישלוק, הראוי לצלי יצלה. תלמוד לומר כי אם צלי אש

מב. ראשו על כרעיו ועל קרבו. תוך ובר דברי (ר' עקיבא. ר') אומר מקולס

<< · מ"ג שמות · יב · ט · >>