מ"ג שמות ז כח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשָׁרַ֣ץ הַיְאֹר֮ צְפַרְדְּעִים֒ וְעָלוּ֙ וּבָ֣אוּ בְּבֵיתֶ֔ךָ וּבַחֲדַ֥ר מִשְׁכָּבְךָ֖ וְעַל־מִטָּתֶ֑ךָ וּבְבֵ֤ית עֲבָדֶ֙יךָ֙ וּבְעַמֶּ֔ךָ וּבְתַנּוּרֶ֖יךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶֽיךָ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִירַבֵּי נַהְרָא עוּרְדְּעָנַיָּא וְיִסְּקוּן וְיֵיעֲלוּן בְּבֵיתָךְ וּבְאִדְּרוֹן בֵּית מִשְׁכְּבָךְ וְעַל עַרְסָתָךְ וּבְבֵית עַבְדָךְ וּבְעַמָּךְ וּבְתַנּוּרָךְ וּבְאָצְוָתָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיִרְבֵּי נַהֲרָא עוּרְדְעָנַיָא וְיִסְקוּן וְיַעֲלוּן בְּבֵיתָךְ וּבְקִיטוּן בֵּי דַמְכָךְ וְעִילוֹי דַרְגְשָׁךְ וּבְבֵית עַבְדָךְ וּבְעַמָךְ וּבְתַנוּרָךְ וּבְאַצְוָותָךְ: |
רש"י
"בביתך" - ואח"כ ובבית עבדיך הוא התחיל בעצה תחלה ויאמר אל עמו וממנו התחילה הפורענות (סוטה יא וש"ר)
[כ] תחלה בביתך. דאם לא כן לא לכתוב כלל "בביתך", ולכתוב 'ועלו בכל בתי מצרים', ויהיה הכל בכלל (כ"ה ברא"ם):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בְּבֵיתֶךָ – וְאַחַר כָּךְ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ. הוּא הִתְחִיל בָּעֵצָה תְּחִלָּה, "וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ" (שמות א,ט), וּמִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת (סוטה י"א ע"א).
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
המדרש רק העליה ליבשה היה ע"י אהרן כמו שיתבאר, ובסנהדרין [דף סז] דעת ר"ע שצפרדע אחת היתה והשריצה ומלאה את כל ארץ מצרים, וראב"ע סובר שצפרדע א' שרקה וקראה את כולם לעלות, פלוגתתן תליא אם במעשה בראשית כשאמר ישרצו המים שרץ נפש חיה לא נברא רק זוג א' וזה דעת ר"ע, או שהמים השריצו רבים וזה דעת ראב"ע. וס"ל לראב"ע שנבראו רבים יש מאין ורק אחת שרקה והעלתה כולם שעז"א ותעל הצפרדע שהוא לדעתו פעל יוצא שצפרדע אחת העלתה את כולם ע"י שריקתה. ומ"ש ועלו ובאו זה היה ע"י אהרן כי טבע הצפרדע לחיות במים וע"י אהרן עלו אל היבשה נגד טבעם, ותחלה יעלו בביתך ומשם יגיעו לחדר משכבך ומשם על מטתך חדר לפנים מחדר ואח"כ יהיו בבית עבדיך ואח"כ בעמך, וכמ"ש במדרש פרעה התחיל בעבירה תחלה נלקה תחלה, ודרך הכתובים לומר תמיד לא זו אף זו והי' ראוי לומר במשארותיך ובתנוריך שהתנור הוא חדוש יותר, וע"כ פי' חז"ל כשהיתה המצרית לשה את העסה ומסקת התנור באו הצפרדעים ויורדים לתוך העסה ואוכלים הבצק ויורדים לתוך התנור ומצנן אותו ונדבקת בפת, לפ"ז מ"ש
במשארותיך הוא על הלחם שנצטנן בתנור ואוכלים אותו כשהם בתנור:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •