מ"ג שמואל ב יט י


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי כל העם נדון בכל שבטי ישראל לאמר המלך הצילנו מכף איבינו והוא מלטנו מכף פלשתים ועתה ברח מן הארץ מעל אבשלום

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי כָל הָעָם נָדוֹן בְּכָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַמֶּלֶךְ הִצִּילָנוּ מִכַּף אֹיְבֵינוּ וְהוּא מִלְּטָנוּ מִכַּף פְּלִשְׁתִּים וְעַתָּה בָּרַח מִן הָאָרֶץ מֵעַל אַבְשָׁלוֹם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֤י כׇל־הָעָם֙ נָד֔וֹן בְּכׇל־שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַמֶּ֜לֶךְ הִצִּילָ֣נוּ ׀ מִכַּ֣ף אֹיְבֵ֗ינוּ וְה֤וּא מִלְּטָ֙נוּ֙ מִכַּ֣ף פְּלִשְׁתִּ֔ים וְעַתָּ֛ה בָּרַ֥ח מִן־הָאָ֖רֶץ מֵעַ֥ל אַבְשָׁלֽוֹם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל העם נדון" - מתווכחים זה עם זה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נדון" - מלשון דין וויכוח 

מצודת דוד

"ועתה" - רצה לומר עם היות ידיו רב לו מול אויבינו עם כל זה ברח מעל אבשלום וזה יורה לשלמותו שלא נתן מקום לבנו לחטוא נגדו ביותר

"כל העם נדון" - היו מתוכחים זה עם זה ולתוספת ביאור אמר שהויכוח היה בכל שבטי ישראל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויהי כל העם נדון". ר"ל שכן אמרו כולם איש לרעהו: "המלך הצילנו". אמרו הגם אם היה אבשלום חי היה זה תשלומי

רע תחת טוב שהוא הצילנו מיד אויבנו, וגם סכלות גדולה אחר שע"י נושע לנו, לא ע"י אבשלום, ואיך יברח הוא מפניו: