מ"ג שמואל ב יט ט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקם המלך וישב בשער ולכל העם הגידו לאמר הנה המלך יושב בשער ויבא כל העם לפני המלך וישראל נס איש לאהליו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ וַיֵּשֶׁב בַּשָּׁעַר וּלְכָל הָעָם הִגִּידוּ לֵאמֹר הִנֵּה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בַּשַּׁעַר וַיָּבֹא כָל הָעָם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְיִשְׂרָאֵל נָס אִישׁ לְאֹהָלָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֥קׇם הַמֶּ֖לֶךְ וַיֵּ֣שֶׁב בַּשָּׁ֑עַר וּֽלְכׇל־הָעָ֞ם הִגִּ֣ידוּ לֵאמֹ֗ר הִנֵּ֤ה הַמֶּ֙לֶךְ֙ יוֹשֵׁ֣ב בַּשַּׁ֔עַר וַיָּבֹ֤א כׇל־הָעָם֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל נָ֖ס אִ֥ישׁ לְאֹהָלָֽיו׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישראל נס" - אותם שהיו עם אבשלום

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"ויבא כל העם" - בא לראות פניו

"וישראל" - אותם שהיו עם אבשלום

"הגידו" - הרואים אותו יושב בשער

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישראל נס איש לאהליו". אמר זה שנית כהוצעה אל מה שיספר אח"ז שהיה כל העם נדון להשיב את המלך, רק ע"י שנסו איש לאהליו היו כצאן מפוזרות ואין מקבץ אותם: