מ"ג שמואל ב יג א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי אחרי כן ולאבשלום בן דוד אחות יפה ושמה תמר ויאהבה אמנון בן דוד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וּלְאַבְשָׁלוֹם בֶּן דָּוִד אָחוֹת יָפָה וּשְׁמָהּ תָּמָר וַיֶּאֱהָבֶהָ אַמְנוֹן בֶּן דָּוִד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֣י אַחֲרֵי־כֵ֗ן וּלְאַבְשָׁל֧וֹם בֶּן־דָּוִ֛ד אָח֥וֹת יָפָ֖ה וּשְׁמָ֣הּ תָּמָ֑ר וַיֶּאֱהָבֶ֖הָ אַמְנ֥וֹן בֶּן־דָּוִֽד׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ולאבשלום אחות יפה" - שהיתה בת אמו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אחות" - מן האב ומן האם כי מעכה בת מלך גשור היתה יפת תואר ולקחה דוד במלחמה ובא עליה קודם שנתגיירה ונתעברה וילדה את תמר ואת אבשלום ילדה אחר שנתגיירה (סנהדרין כא א)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (א) מז"ש יהי אחרי כן? ובענין תמר אם היתה אחות אמנון או לא, שיש בזה מבוכה כמ"ש בפנים:

"ויהי אחרי כן". ספר איך נתקיימו יעודי העונשים שהגיד נתן לדוד אחד אחד, שאחרי מת הילד היה מעשה של תמר שסבב הריגת אמנון ואחריו מעשה דאבשלום, וז"ש ויהי אחרי כן "ולאבשלום בן דוד אחות יפה", מלשון זה משמע שתמר לא היתה אחות אבשלום, וכן בפסוק ד', וכן נראה ממ"ש (פסוק יג) דבר אל המלך כי לא ימנעני ממך, מבואר שלא היתה אחותו. אמנם בכל הפרשה קראה אחותי, ובזה אנו מוכרחים אל קבלת חז"ל (סנהדרין כא א) שמעכה אם תמר היתה יפת תואר ובא עליה דוד ביאה ראשונה במלחמה ונתעברה מתמר בנכריותה, ומד"ת היא מותרת לאמנון כי בנך הבא מן העכו"ם אינו קרוי בנך (יבמות יז א), וז"ש "ולאבשלום בן דוד אחות יפה", שבאמת בדין תורה רק אבשלום שנולד אחר שנתגיירה קרוי בן דוד, וכן דייק "ויאהבה אמנון בן דוד":