מ"ג שמואל ב יב יז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקמו זקני ביתו עליו להקימו מן הארץ ולא אבה ולא ברא אתם לחם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּקֻמוּ זִקְנֵי בֵיתוֹ עָלָיו לַהֲקִימוֹ מִן הָאָרֶץ וְלֹא אָבָה וְלֹא בָרָא אִתָּם לָחֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּקֻ֜מוּ זִקְנֵ֤י בֵיתוֹ֙ עָלָ֔יו לַהֲקִימ֖וֹ מִן־הָאָ֑רֶץ וְלֹ֣א אָבָ֔ה וְלֹא־בָרָ֥א אִתָּ֖ם לָֽחֶם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ולא ברה" - לשון אכילה כמו (לקמן יג ו) ואברה מידה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ברה" - היא אכילה מועטת כמו (לעיל ג לה) להברות את דוד

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויבקש". הגם שנגזרה גזירה, מועלת תפלה, והתפלל בעד הנער. ומה שהיתה הגזרה למרק עונו, חשב למרקו ע"י עינוי וצום,

שצם כל היום אצל הארון. "ובא". לביתו: "ולן". בתענית: "ושכב ארצה". לענות נפשו: