מ"ג שמואל ב יב טו


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וילך נתן אל ביתו ויגף יהוה את הילד אשר ילדה אשת אוריה לדוד ויאנש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּלֶךְ נָתָן אֶל בֵּיתוֹ וַיִּגֹּף יְהוָה אֶת הַיֶּלֶד אֲשֶׁר יָלְדָה אֵשֶׁת אוּרִיָּה לְדָוִד וַיֵּאָנַשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּ֥לֶךְ נָתָ֖ן אֶל־בֵּית֑וֹ וַיִּגֹּ֣ף יְהֹוָ֗ה אֶת־הַיֶּ֜לֶד אֲשֶׁ֨ר יָלְדָ֧ה אֵשֶׁת־אוּרִיָּ֛ה לְדָוִ֖ד וַיֵּאָנַֽשׁ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויאנש" - לשון חולי

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ויגוף" - היא מכת החולי

"ויאנש" - ענין כבדות החולי כמו (מיכה א ט)אנושה מכותיה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אשר ילדה". מצד שילדה אשת אוריה, שהיתה נראה בעיני ה' כאילו היתה אשתו כנ"ל:

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(טו) "וילך נתן אל ביתו ויגוף ה' כו'". ולא ניגף עד לכת נתן אל ביתו, שמורה שעתה נתחדש הדבר, שהוא כי על ידי הוידוי, אומר "הילד" תחת אביו, וכן הוכר כי מה' יצא הנגף ההוא, במה שמיד הכביד, כי ויאנש, וזהו ויגוף ה' כו' והעד כי מיד ויאנש: