פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמואל ב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישלח דוד מלאכים ויקחה ותבוא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטמאתה ותשב אל ביתה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָּחֶהָ וַתָּבוֹא אֵלָיו וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וְהִיא מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ וַתָּשָׁב אֶל בֵּיתָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׁלַח֩ דָּוִ֨ד מַלְאָכִ֜ים וַיִּקָּחֶ֗הָ וַתָּב֤וֹא אֵלָיו֙ וַיִּשְׁכַּ֣ב עִמָּ֗הּ וְהִ֥יא מִתְקַדֶּ֖שֶׁת מִטֻּמְאָתָ֑הּ וַתָּ֖שׇׁב אֶל־בֵּיתָֽהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מטומאתה" - מנדתה

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)


אז (ד)" וישלח דוד מלאכים" כו', "וישכב עמה". והנה מהראוי היה לכתוב תחלה "והיא מתקדשת מטומאתה," ואחר כך "וישכב עמה" כי אין ספק כי לא בא עליה מבלי תטהר תחלה.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מתקדשת" - היתה טהורה מטומאת נדה כי טבלה עצמה

מצודת ציון

"מתקדשת" - רוצה לומר מטהרת