מ"ג שמואל ב יא ד


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישלח דוד מלאכים ויקחה ותבוא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטמאתה ותשב אל ביתה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָּחֶהָ וַתָּבוֹא אֵלָיו וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וְהִיא מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ וַתָּשָׁב אֶל בֵּיתָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׁלַח֩ דָּוִ֨ד מַלְאָכִ֜ים וַיִּקָּחֶ֗הָ וַתָּב֤וֹא אֵלָיו֙ וַיִּשְׁכַּ֣ב עִמָּ֔הּ וְהִ֥יא מִתְקַדֶּ֖שֶׁת מִטֻּמְאָתָ֑הּ וַתָּ֖שׇׁב אֶל־בֵּיתָֽהּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מטומאתה" - מנדתה

דון יצחק אברבנאל

לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ד) ואז שלח דוד מלאכים ויביאוה אליו וישכב עמה. וזכר שהיא היתה מתקדשת מטומאתה, רוצה לומר שלא היתה נדה כי בהיותה נרחצת (כמו שזכר) היתה מתקדשת ומטהרת מטומאתה, הורה והגיד זה להודיע שאז נתעברה להיות הזמן הראוי יותר אליו. והנה להעלים הענין שבה האשה לביתה מיד אחרי ששכב דוד אותה.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מתקדשת" - רוצה לומר מטהרת 

מצודת דוד

"מתקדשת" - היתה טהורה מטומאת נדה כי טבלה עצמה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וישלח דוד מלאכים ויקחה ותבא אליו". שהמלאכים חקרו ע"ז, וכאשר ידעו שגרשה לקחה. וספר כי לא לבד שנזהר מא"א, כי גם נזהר מאיסור נדה, כי "היא מתקדשת מטומאתה", וטבלה לנדתה:

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

אז (ד)" וישלח דוד מלאכים" כו', "וישכב עמה". והנה מהראוי היה לכתוב תחלה "והיא מתקדשת מטומאתה," ואחר כך "וישכב עמה" כי אין ספק כי לא בא עליה מבלי תטהר תחלה.