מ"ג שמואל ב ט י


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועבדת לו את האדמה אתה ובניך ועבדיך והבאת והיה לבן אדניך לחם ואכלו ומפיבשת בן אדניך יאכל תמיד לחם על שלחני ולציבא חמשה עשר בנים ועשרים עבדים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעָבַדְתָּ לּוֹ אֶת הָאֲדָמָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וַעֲבָדֶיךָ וְהֵבֵאתָ וְהָיָה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ לֶּחֶם וַאֲכָלוֹ וּמְפִיבֹשֶׁת בֶּן אֲדֹנֶיךָ יֹאכַל תָּמִיד לֶחֶם עַל שֻׁלְחָנִי וּלְצִיבָא חֲמִשָּׁה עָשָׂר בָּנִים וְעֶשְׂרִים עֲבָדִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעָבַ֣דְתָּ לּ֣וֹ אֶֽת־הָאֲדָמָ֡ה אַתָּה֩ וּבָנֶ֨יךָ וַעֲבָדֶ֜יךָ וְהֵבֵ֗אתָ וְהָיָ֨ה לְבֶן־אֲדֹנֶ֤יךָ לֶּ֙חֶם֙ וַאֲכָל֔וֹ וּמְפִיבֹ֙שֶׁת֙ בֶּן־אֲדֹנֶ֔יךָ יֹאכַ֥ל תָּמִ֛יד לֶ֖חֶם עַל־שֻׁלְחָנִ֑י וּלְצִיבָ֗א חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֛ר בָּנִ֖ים וְעֶשְׂרִ֥ים עֲבָדִֽים׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות (י - יג) מ"ש והיה לבן אדוניך לחם ואכלו, סותר למ"ש שמפיבושת יאכל על שולחנו, ותחלה קראו בן אדוניך ואח"כ מפיבושת, והיל"ל והוא יאכל על שולחני? איך אמר ציבא שמפיבושת יאכל על שולחנו, הלא יאכל על שולחן המלך? ולמה

הפסיק במ"ש שלמפיבושת בן קטן? ולמה סיפר עוד כי על שולחן המלך תמיד הוא אוכל?:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"לבן אדניך" - הוא מיכה האמור למטה שהוא בן מפיבושת אדונו

"בן אדוניך" - בן יהונתן אדוניו

"ועבדת לו" - לצרכו תעבוד את האדמה בחרישה וקצירה

"והבאת" - את התבואה תביא אל הבית

<< · מ"ג שמואל ב · ט · י · >>