פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמואל ב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקרא המלך אל ציבא נער שאול ויאמר אליו כל אשר היה לשאול ולכל ביתו נתתי לבן אדניך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ אֶל צִיבָא נַעַר שָׁאוּל וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּל אֲשֶׁר הָיָה לְשָׁאוּל וּלְכָל בֵּיתוֹ נָתַתִּי לְבֶן אֲדֹנֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקְרָ֣א הַמֶּ֗לֶךְ אֶל־צִיבָ֛א נַ֥עַר שָׁא֖וּל וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑יו כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה לְשָׁאוּל֙ וּלְכׇל־בֵּית֔וֹ נָתַ֖תִּי לְבֶן־אֲדֹנֶֽיךָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נתתי לבן אדניך" - המלך רשאי להעביר נחלה שנאמר במשפט המלוכה (שמואל -א ח יד) ואת שדותיכם ואת כרמיכם וגו' יקח ונתן לעבדיו

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"נער" - המשרת נקרא נער על שם שדרך הנער לשרת את הזקן

<< · מ"ג שמואל ב · ט · ט · >>