מ"ג שמואל ב ז כט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועתה הואל וברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה אדני יהוה דברת ומברכתך יברך בית עבדך לעולם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַתָּה הוֹאֵל וּבָרֵךְ אֶת בֵּית עַבְדְּךָ לִהְיוֹת לְעוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּי אַתָּה אֲדֹנָי יְהוִה דִּבַּרְתָּ וּמִבִּרְכָתְךָ יְבֹרַךְ בֵּית עַבְדְּךָ לְעוֹלָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַתָּ֗ה הוֹאֵל֙ וּבָרֵךְ֙ אֶת־בֵּ֣ית עַבְדְּךָ֔ לִֽהְי֥וֹת לְעוֹלָ֖ם לְפָנֶ֑יךָ כִּֽי־אַתָּ֞ה אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ דִּבַּ֔רְתָּ וּמִבִּרְכָ֣תְךָ֔ יְבֹרַ֥ךְ בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖ לְעוֹלָֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הואל" - רצה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"להיות לעולם לפניך" - רצה לומר ברכם במתנת לב טהור ללכת בתורתך בכדי שיהיו ראוים לקבל החסד הגדול הזה

"כי אתה וגו' דברת" - ולא ישוב ריקם ואך אשאל שבית עבדיך יבורך מברכותיך לעולם להיות יראי ה' וחושבי שמו לבל תסור המלוכה בעונם

"ועתה" - רצה לומר והואיל וכן הוא אין צורך מעתה להתפלל עוד על הדבר אולם שאלתי היא הואל נא וברך וכו' 

מצודת ציון

"הואיל" - רצה וחפץ כמו (שמות ב כא)ויואל משה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ועתה". אבל אמר שהיה צורך תפלתו לא שיקים האל דברו, כי אם "שירצה שיברך את בית דוד" שיהיו תמיד צדיקים, באופן "שיהיו לעולם לפניך", ראוים לקבל החסד האלהי, כי היה יודע שלא יחזור בהיעוד כי אם מצד המקבלים, להיות היעודים האלהיים תנאים על הכנת המקבלים אותם. וז"ש "כי אתה ה' דברת" ויעדת את הטוב, וא"א שישתנה מצדך, ועז"א "ומברכתך יבורך בית עבדך לעולם", שע"י שתברכם שיהיו לעולם לפניך, ר"ל צדיקים ההולכים לפני האלהים, א"כ יהיו תמיד ראוים לקבל ברכה והטוב מאתך: