מ"ג שמואל ב ז יח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבא המלך דוד וישב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני יהוה ומי ביתי כי הביאתני עד הלם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי יְהוָה וַיֹּאמֶר מִי אָנֹכִי אֲדֹנָי יְהוִה וּמִי בֵיתִי כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד הֲלֹם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּבֹא֙ הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד וַיֵּ֖שֶׁב לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מִ֣י אָנֹכִ֞י אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ וּמִ֣י בֵיתִ֔י כִּ֥י הֲבִאֹתַ֖נִי עַד־הֲלֹֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וישב לפני ה'" - לפני הארון "עד הלם" - שהמלכתני

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ומי ביתי" - כי הלא מרות המואביה אני בא

"עד הלום" - עד המעלה שאני בה עכשיו

"לפני ה'" - לפני הארון 

מצודת ציון

"הלום" - הנה כמו (שם ג ה) אל תקרב הלום

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויבא המלך דוד וישב לפני ה'". יען שנתן בשרהו בשורה גדולה כי יבנה לו ה' בית נאמן עד שנות דור ודור, ושתהיה

המלכות לזרעו ירושת עולם, בא לתת שבח והודאה על זה ולהתפלל על העתיד, ואמרו חז"ל שישב עצמו בתפלה. ויאמר "מי" "אנכי ה' אלהים ומי ביתי", ר"ל כי המלוכה תגיע אל האיש, או מצד מעלת עצמו או מצד מעלת משפחתו, ושניהם לא נמצאו בי: "כי הביאתני עד הלום". למלכות, והרי זה רק חסד: