מ"ג שמואל ב ו ז


<< · מ"ג שמואל ב · ו · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויחר אף יהוה בעזה ויכהו שם האלהים על השל וימת שם עם ארון האלהים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּעֻזָּה וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁל וַיָּמָת שָׁם עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהֹוָה֙ בְּעֻזָּ֔ה וַיַּכֵּ֥הוּ שָׁ֛ם הָאֱלֹהִ֖ים עַל־הַשַּׁ֑ל וַיָּ֣מׇת שָׁ֔ם עִ֖ם אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִֽים׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על השל" - על השגגה שהיה לו לדרוש קל וחומר נושאיו נשא בירדן הוא עצמו לא כל שכן

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"עם ארון" - סמוך להארון

"על השל" - על המעשה שעשה בשגגה וכאלו שכח שארון ה' הוא

"ויחר" - על מיעוט האמנתו בה' לחשוב שיפול ארונו לארץ 

מצודת ציון

"השל" - ענין שכחה ושגגה וכן (לעיל ג כז) לדבר אתו בשלי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויכהו על השל וימת שם עם ארון האלהים". שיעורו, "ויכהו וימת שם על השל עם ארון האלהים", על

ששל ושכח קדושת הארון ופחד ה' בעודו עם ארון האלהים, וזה חטא גדול מנשוא השוכח יראת המלך בעודו עומד לפניו:

<< · מ"ג שמואל ב · ו · ז · >>