מ"ג שמואל ב ו ח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויחר לדוד על אשר פרץ יהוה פרץ בעזה ויקרא למקום ההוא פרץ עזה עד היום הזה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ יְהוָה פֶּרֶץ בְּעֻזָּה וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא פֶּרֶץ עֻזָּה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּ֣חַר לְדָוִ֔ד עַל֩ אֲשֶׁ֨ר פָּרַ֧ץ יְהֹוָ֛ה פֶּ֖רֶץ בְּעֻזָּ֑ה וַיִּקְרָ֞א לַמָּק֤וֹם הַהוּא֙ פֶּ֣רֶץ עֻזָּ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויחר לדוד". מזה הבין דוד כי לא הזהרו בכבוד הארון כראוי וחרה לו על עצמו, כי זה ההבדל בין "ויחר אף" שיוצא לזולתו,

ובין "חרה לו" ששב אל עצמו, כמו (בראשית ד, ה) ויחר לקין ויפלו פניו, ואמרו חז"ל (סוטה שם) שנשתנו פניו כחררה:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"על אשר פרץ" - בעבור דאגת הפרץ

"ויחר לדוד" - על עצמו חרה כדרך המיצר ונבהל וכן (שמואל-א טו יא) ויחר לשמואל

מצודת ציון

"פרץ" - ענין שבר

<< · מ"ג שמואל ב · ו · ח · >>