פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמואל ב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבאו עד גרן נכון וישלח עזא אל ארון האלהים ויאחז בו כי שמטו הבקר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן נָכוֹן וַיִּשְׁלַח עֻזָּא אֶל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֹּאחֶז בּוֹ כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּבֹ֖אוּ עַד־גֹּ֣רֶן נָכ֑וֹן וַיִּשְׁלַ֨ח עֻזָּ֜ה אֶל־אֲר֤וֹן הָֽאֱלֹהִים֙ וַיֹּ֣אחֶז בּ֔וֹ כִּ֥י שָֽׁמְט֖וּ הַבָּקָֽר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי שמטו הבקר" - כי שמטוהו הבקר ונענעוהו וכן תרגם יונתן ארי מרגוהי תוריא כמו שמתרגם (דברים יט ה) ונדחה ידו בגרזן ותתמריג ידיה בפרזלא

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישלח עוזה" - הושיט את ידו

"כי שמטו הבקר" - נענענוהו ממקומו וחשב עוזה שיפול מן העגלה

מצודת ציון

"נכון" - שם מקום ובדברי הימים (יג ט) אמר כידון והיא היא ובשתי השמות נקראה (ראה סוטה לה ב)

"שמטו" - ענין הזזה מן המקום כמו (מלכים ב ט לג)ויאמר שמטוה

<< · מ"ג שמואל ב · ו · ו · >>