מ"ג שמואל ב ו ו
<< · מ"ג שמואל ב · ו · ו · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבאו עד גרן נכון וישלח עזא אל ארון האלהים ויאחז בו כי שמטו הבקר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן נָכוֹן וַיִּשְׁלַח עֻזָּא אֶל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֹּאחֶז בּוֹ כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּבֹ֖אוּ עַד־גֹּ֣רֶן נָכ֑וֹן וַיִּשְׁלַ֨ח עֻזָּ֜ה אֶל־אֲר֤וֹן הָֽאֱלֹהִים֙ וַיֹּ֣אחֶז בּ֔וֹ כִּ֥י שָֽׁמְט֖וּ הַבָּקָֽר׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"וישלח עוזה" - הושיט את ידו
"כי שמטו הבקר" - נענענוהו ממקומו וחשב עוזה שיפול מן העגלה
מצודת ציון
"נכון" - שם מקום ובדברי הימים (יג ט) אמר כידון והיא היא ובשתי השמות נקראה (ראה סוטה לה ב)
"שמטו" - ענין הזזה מן המקום כמו (מלכים ב ט לג)ויאמר שמטוהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
לו לדעת "כי" ה' השוכן בו נושא לא נישא, ואמרו חז"ל (סוטה לה א) נושאיו נשא את עצמו לא כל שכן, והסבה לזה היתה "כי שמטו הבקר" מתחת העגלה, והיה לו להבין שזה היה משאתם ופחדם:
<< · מ"ג שמואל ב · ו · ו · >>