מ"ג שמואל ב ג לד


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ידך לא אסרות ורגליך לא לנחשתים הגשו כנפול לפני בני עולה נפלת ויספו כל העם לבכות עליו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יָדֶךָ לֹא אֲסֻרוֹת וְרַגְלֶיךָ לֹא לִנְחֻשְׁתַּיִם הֻגָּשׁוּ כִּנְפוֹל לִפְנֵי בְנֵי עַוְלָה נָפָלְתָּ וַיֹּסִפוּ כָל הָעָם לִבְכּוֹת עָלָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יָדֶ֣ךָ לֹא־אֲסֻר֗וֹת וְרַגְלֶ֙יךָ֙ לֹא־לִנְחֻשְׁתַּ֣יִם הֻגָּ֔שׁוּ כִּנְפ֛וֹל לִפְנֵ֥י בְנֵֽי־עַוְלָ֖ה נָפָ֑לְתָּ וַיֹּסִ֥פוּ כׇל־הָעָ֖ם לִבְכּ֥וֹת עָלָֽיו׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ידיך לא אסורות" - היו ואיך נפל גבור כמותך לפני בני עולה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אסורות" - קשורות

"לנחשתים" - שלשלאות נחושת אוסרים בהם רגלי השבוים 

מצודת דוד

"כנפול וגו'" - כאומר עם היות כי מעולם לא נעשתה כדבר הזה להמית שר וגדול בחרב זולת מלחמה הנה לפעמים נעשתה על ידי בני עולה וכמו כן נפלת גם אתה כאשר יפול הנופל לפני בני עולה כי גם בני צוריה לבני עולה יחשבו

"ידיך לא אסורות" - היות רבות פעמים יקרה יקחו בשבי שר וגדול ויאסרו ידיו ורגליו ויהרגוהו בסוף בחרב בזולת מלחמה לזה אמר הלא ידיך לא היו אסורות וגו' כי לא נלקחת בשבי ומדוע אם כן הרגוך בחרב בזולת מלחמה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ידיך". ר"ל הלא לא הרגוך על חטא במשפט שאז אוסרים ידי החוטא ורגליו בנחושתים עד יגמרו דינו, והלא לא על חטא

ולא במשפט הרגוך, רק "לפני בני עולה נפלת", שהרגוך בדרך צדיה ורצח. וגם רמז שידיו לא היו אסורות מכבלי היצר מלעשות צדקה וחסד, ורגליו כנשרים קלו ולא היו כבולות מלעשות משפט ומישרים, והוא נפל לכפרת הדור, או שלא יראה בצרת הדור כדרך מיתת הצדיקים, שזה רמוז במ"ש לפני בני עולה נפלת, ולכן "ויוסיפו כל העם לבכות עליו", ביחוד בשמעם גודל מעלתו: