מ"ג שמואל א כט ו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקרא אכיש אל דוד ויאמר אליו חי יהוה כי ישר אתה וטוב בעיני צאתך ובאך אתי במחנה כי לא מצאתי בך רעה מיום באך אלי עד היום הזה ובעיני הסרנים לא טוב אתה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקְרָא אָכִישׁ אֶל דָּוִד וַיֹּאמֶר אֵלָיו חַי יְהוָה כִּי יָשָׁר אַתָּה וְטוֹב בְּעֵינַי צֵאתְךָ וּבֹאֲךָ אִתִּי בַּמַּחֲנֶה כִּי לֹא מָצָאתִי בְךָ רָעָה מִיּוֹם בֹּאֲךָ אֵלַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וּבְעֵינֵי הַסְּרָנִים לֹא טוֹב אָתָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקְרָ֨א אָכִ֜ישׁ אֶל־דָּוִ֗ד וַיֹּ֣אמֶר אֵ֠לָ֠יו חַי־יְהֹוָ֞ה כִּֽי־יָשָׁ֣ר אַתָּ֗ה וְט֣וֹב בְּ֠עֵינַ֠י צֵאתְךָ֨ וּבֹאֲךָ֤ אִתִּי֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה כִּ֠י לֹֽא־מָצָ֤אתִֽי בְךָ֙ רָעָ֔ה מִיּ֛וֹם בֹּאֲךָ֥ אֵלַ֖י עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וּבְעֵינֵ֥י הַסְּרָנִ֖ים לֹא־ט֥וֹב אָֽתָּה׃

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"ובעיני" - אבל בעיני וגו'

"כי ישר אתה וגו'" - אני מחזיק אותך לאיש ישר ונאמן וטוב בעיני בואך עמי במלחמה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

השאלות (ו - י) מה היה טענת דוד כי מה עשיתי וכו' הלא אמר לו כי בעיני הסרנים לא טוב הוא? ואם טען בל ישגיח על הסרנים, א"כ מה השיב לו ידעתי כי טוב אתה וכו' אך

שרי פלשתים אמרו וכו', והלא זאת היא טענתו שלא ישגיח עליהם? מדוע אמר תחלה בעיני הסרנים לא טוב אתה ואח"כ אמר שרי פלשתים אמרו לא יעלה וכו', והלא ודאי יש הבדל בין הסרנים והשרים, שסרני פלשתים לא היו רק חמשה כמבואר בכ"מ, והשרים היו רבים? תחלה אמר ועתה שוב ולך בשלום, משמע הוא לבדו, ואח"כ אמר השכם בבקר ועבדי אדוניך, והוסיף שישכים בבקר מה שלא הזכיר תחלה? הפליאה היותר נשגבה איך התרצה דוד ללכת ללחום עם בני עמו, והרלב"ג שהשיב ע"ז שדוד רצה לפנות עורף אל פלשתים בעת מלחמה, זה לא יאות לאיש כמוהו לגמול רע תחת טוב, וגם הלא אז היו הפלשתים שופכים כאש חמתם על הנשים והטף אשר נשארו בצקלג, ושנאמר שרצה באמת להרוג את שאול בצירוף הפלשתים א"א, אחר שלא שלח בו יד במערה ובמדבר? גם מה שבארתי למעלה שלא רצה בלכתו עם אכיש רק שיהיה שומר ראש המלך לא ללחום, לא יצדק עם מ"ש כי לא אבוא ונלחמתי באויבי המלך:

"ויקרא אכיש". הנה אכיש לא רצה לגלות לו ששריו חושדים אותו שאינו נאמן בעיניהם, בל יתעצב, ורצה לאמר לו שעקר הקפידא הוא מפני הקנאה והכבוד על ששמהו שומר לראשו, ולפ"ז הקפידא יוצאת מן הסרנים (שלהם נוגע הדבר), לא מן השרים, ואין מקפידים רק על הליכתו עם אכיש, ר"ל היותו שומר לראשו, לא על הליכתו במלחמה, ולכן אחר שאינו רוצה להשפיל כבוד דוד שילך במלחמה כאחד העם, מיעצו שהוא ישוב לביתו ואנשיו ילכו עם יתר אנשי החיל, וז"ש "חי ה' כי ישר אתה", ועל כן "טוב בעיני צאתך"

<< · מ"ג שמואל א · כט · ו · >>