פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמואל א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהוה ישיב לאיש את צדקתו ואת אמנתו אשר נתנך יהוה היום ביד ולא אביתי לשלח ידי במשיח יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיהוָה יָשִׁיב לָאִישׁ אֶת צִדְקָתוֹ וְאֶת אֱמֻנָתוֹ אֲשֶׁר נְתָנְךָ יְהוָה הַיּוֹם בְּיָד וְלֹא אָבִיתִי לִשְׁלֹחַ יָדִי בִּמְשִׁיחַ יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיהֹוָה֙ יָשִׁ֣יב לָאִ֔ישׁ אֶת־צִדְקָת֖וֹ וְאֶת־אֱמֻנָת֑וֹ אֲשֶׁר֩ נְתָנְךָ֨ יְהֹוָ֤ה ׀ הַיּוֹם֙ בְּיָ֔ד וְלֹ֣א אָבִ֔יתִי לִשְׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בִּמְשִׁ֥יחַ יְהֹוָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ישיב לאיש" - לכל צדיק וצדיק

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וה' ישיב לאיש את צדקתו ואת אמונתו". ר"ל ה' ישיב את הצדקה והזכות שעשה איש, ר"ל שיזמין לפניו שנית שיעשה הצדקה הזאת, כמו פה שע"י שעשה דוד את הצדק ולא הרג את שאול שהיה בידו, הזמין לו ה' מצוה זו שנית שבא שנית לידו ודוד עשה צדק ולא הרגו, וז"ש "אשר נתנך ה' היום ביד" (שנית) "ולא אביתי לשלוח ידי", ובזה השיב ה' צדקתי שאעשנה בפעם השנית. ועתה יפרש מ"ש וה' ישיב לאיש את אמונתו, כי:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לאיש" - לכל איש ישיב צדקתו וכלל עצמו בתפלתו על הרבים

מצודת ציון

"ביד" - רצה לומר בידי

"ולא אביתי" - ולא רציתי