מ"ג שמואל א כא טו

מקראות גדולות שמואל א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אכיש אל עבדיו הנה תראו איש משתגע למה תביאו אתו אלי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל עֲבָדָיו הִנֵּה תִרְאוּ אִישׁ מִשְׁתַּגֵּעַ לָמָּה תָּבִיאוּ אֹתוֹ אֵלָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֥אמֶר אָכִ֖ישׁ אֶל־עֲבָדָ֑יו הִנֵּ֤ה תִרְאוּ֙ אִ֣ישׁ מִשְׁתַּגֵּ֔עַ לָ֛מָּה תָּבִ֥יאוּ אֹת֖וֹ אֵלָֽי׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(טו) "ויאמר אכיש הנה תראו" וכו'. ר"ל בהכרח תאמרו אחד מג' תירוצים, א] או שלא ידעתם שהוא איש משוגע, ע"ז משיב "הנה תראו איש משתגע", הלא זה נראה לכל:


 

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

(טו) "ויאמר אכיש אל עבדיו הנה תראו כו' למה תביאו אותו אלי". ואם הוא לשחק ממה שעושה, (טז) "חסר משוגעים אני" לכך שהבאתם את זה להשתגע עלי ממש, שהיה כותב בדלת שהיה המלך חייב לו כך וכך, נמצא כי זה משתגע עלי, וכדי בזיון למלך ולא שחוק. ואם תאמרו שהוא בא מאליו ואתם לא הבאתם אותו, אי אפשר כי "הזה יבא אל ביתי" מאליו אם לא שהביאוהו, ואפילו הבני דעת אין שוערים חצונים ופנימיים מניחים ליכנס עד ישאלו רשות מאת המלך:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנה תראו" - הלא ראיתם שהוא איש משוגע ודוד הלא הוא משכיל אם כן אין זה דוד ולמה תביאון אלי

מצודת ציון

"משתגע" - מראה בעצמו ענין שגעון