מ"ג שמואל א כא ט

מקראות גדולות שמואל א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר דוד לאחימלך ואין יש פה תחת ידך חנית או חרב כי גם חרבי וגם כלי לא לקחתי בידי כי היה דבר המלך נחוץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲחִימֶלֶךְ וְאִין יֶשׁ פֹּה תַחַת יָדְךָ חֲנִית אוֹ חָרֶב כִּי גַם חַרְבִּי וְגַם כֵּלַי לֹא לָקַחְתִּי בְיָדִי כִּי הָיָה דְבַר הַמֶּלֶךְ נָחוּץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ לַאֲחִימֶ֔לֶךְ וְאִ֛ין יֶשׁ־פֹּ֥ה תַֽחַת־יָדְךָ֖ חֲנִ֣ית אוֹ־חָ֑רֶב כִּ֣י גַם־חַרְבִּ֤י וְגַם־כֵּלַי֙ לֹא־לָקַ֣חְתִּי בְיָדִ֔י כִּֽי־הָיָ֥ה דְבַר־הַמֶּ֖לֶךְ נָחֽוּץ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואין יש פה" - ואם יש פה

"נחוץ" - בבהילות

רד"ק (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ט) "ואין" - בחירק כמו ואין בצרי והוא דרך שאלה כלו' אין יש תחת ידך חרב או חנית שתתן לי וכמוהו חירק וצרי ניר ונר בין ובין ריש ורש חין וחן וי"ת ואילו אית הכא:

"תחת ידך" - ברשותך וכמוהו רבים:

"כלי" - כתרגומו מני:

"נחוץ" - ענינו לפי מקומו מהיר ואין לו חבר וכת"י בבהילו:

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

על כן (ט) "ויאמר כו' ואין יש פה תחת ידך חנית או חרב" לעמוד נגדו. והן אמת כי לא נעלם מדוד כי חרב גלית שם היתה ולא היה מסתפק בדבר, על כן לא אמר ואם יש חנית או חרב כי אם "ואין" בחיר"ק האל"ף, שמשמעו כאומר הן יש, שהוא ודאי בלשון ארמי, ולא אמרו בפירוש בלשון עברי כי אם בלשון ארמי, ויראה לשומע כי אומר כמסתפק אם יש, בל יראה שחלקו שואל בפיו בכח, כי אם כמניח הדבר אל בחירת אחימלך שהוא דרך ארץ:

חיד"א (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ט) "ואין יש פה תחתידך חנית" וכו'. הפשוט הוא שהולך בדרך ויעש בריחי"ם וצריך לו. ויש מי שפירש שנתירא שמא ירדוף אחריו דואג:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואין" - בלשון שאלה אמר לו האם אין יש פה חרב לתתה לי

"כי היה וגו' נחוץ" - ובעבור המהירות לא לקחתי מה עמדי

מצודת ציון

"ואין" - בחיר"ק כמו בציר"י וכן בן נון שהוא בחיר"ק וכמו (לעיל ד כא) אי כבוד

"פה" - כאן

"כלי" - תרגם יונתן מני

"נחוץ" - ענין מהירות רב וכן תרגם יונתן בבהילו