מ"ג שמואל א כא ד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועתה מה יש תחת ידך חמשה לחם תנה בידי או הנמצא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַתָּה מַה יֵּשׁ תַּחַת יָדְךָ חֲמִשָּׁה לֶחֶם תְּנָה בְיָדִי אוֹ הַנִּמְצָא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַתָּ֗ה מַה־יֵּ֧שׁ תַּחַת־יָדְךָ֛ חֲמִשָּׁה־לֶ֖חֶם תְּנָ֣ה בְיָדִ֑י א֖וֹ הַנִּמְצָֽא׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"או הנמצא" - אם אין חמשה תן לי מה שנמצא בידך

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"או הנמצא" - רצה לומר ואם אין חמשה בידך תן הנמצא ואם פחות מחמשה

"ועתה" - הואיל ומהלכי היא בסוד אין להמציא לי לחם מזולת לזאת מה יש מהלחם תחת ידך אם חמשה תנה בידי 

מצודת ציון

"תחת ידך" - רצה לומר ברשותך

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ד) "ועתה". אחר שהנחתי שם חמשה נערים רחוק מעיר מושב: "תנה חמשה לחם". לחמשה נערים. או אם אין לך חמשה, תן "הנמצא" תחת ידך:  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לכן (ד) "ועתה" כי הם מזי רעב "מה יש תחת ידך חמשה לחם", כלומר כי חמשה נערים הם, "תנה בידי" להוליך להם פן ימותו ברעב, "או הנמצא" אם אין כל זה השיעור, או מזון אחר אם אין לחם:

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

רמז קל:

"ועתה מה יש תחת ידך." אמר רבי יוחנן: גדולה לגימה שהיא מרחקת את הקרובים, ומקרבת את הרחוקים ומעלמת עינים מן הרשעים, ומשרה שכינה על נביאי הבעל, ושגגתה עולה זדון.

מרחקת את הקרובין מעמון ומואב, דכתיב: על דבר אשר קדמו אתכם בלחם ובמים.


מקרבת רחוקים מיתרו.

דאמר ר' חנן:

בשכר, קראן לו ויאכל לחם, זכו בני בניו וישבו בלשכת הגזית, שנאמר: ומשפחת סופרים יושבי יעבץ וגו' המה הקינים וגו'.

וכתיב: ובני קיני חותן משה.

ומעלמת עין מן הרשעים ממיכה.

ר' נתן אומר:

מגרב לשילה שלשת מילין והיה עשן של מערכה ועשן של פסלו של מיכה מעורבין זה בזה, בקשו מלאכי השרת לדחפו, אמר להם הקב"ה: הניחו לו כי פתו מצויה לעוברים ושבים.


ומשרה שכינה על נביאי הבעל.

מחברו של עדו הנביא, שנאמר: ויאמר אליו גם אני נביא כמוך, וכתיב: ויהי הם יושבים על השלחן ויהי דבר ה' אל הנביא וגו'.


ושגגתה עולה זדון.

דאמר רב יהודה אמר רב:

אלמלי הלוהו יהונתן לדוד שני ככרות לחם, לא נהרגה נוב עיר הכהנים, ולא נטרד דואג האדומי ולא נהרגו שאול ושלשת בניו.