מ"ג שמואל א יג יד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועתה ממלכתך לא תקום בקש יהוה לו איש כלבבו ויצוהו יהוה לנגיד על עמו כי לא שמרת את אשר צוך יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַתָּה מַמְלַכְתְּךָ לֹא תָקוּם בִּקֵּשׁ יְהוָה לוֹ אִישׁ כִּלְבָבוֹ וַיְצַוֵּהוּ יְהוָה לְנָגִיד עַל עַמּוֹ כִּי לֹא שָׁמַרְתָּ אֵת אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַתָּ֖ה מַמְלַכְתְּךָ֣ לֹֽא־תָק֑וּם בִּקֵּשׁ֩ יְהֹוָ֨ה ל֜וֹ אִ֣ישׁ כִּלְבָב֗וֹ וַיְצַוֵּ֨הוּ יְהֹוָ֤ה לְנָגִיד֙ עַל־עַמּ֔וֹ כִּ֚י לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֵ֥ת אֲשֶֽׁר־צִוְּךָ֖ יְהֹוָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועתה ממלכתך לא תקום" - שכן אמר משה בתורה (דברים יז כ) לבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל למען יאריך ימים וגו' הא אם סר לא יאריך ימים ואם תאמר לא על מצות נביא נאמר אלא על מצות התורה הרי כבר נאמר (שם שם) לשמור את כל דברי התורה הזאת ואחר כך לבלתי רום לבבו ולבלתי סור מן המצוה אפילו ממצות נביא

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"ויצוהו ה'" - גזר עליו שהוא יהיה לנגיד

"בקש ה' לו" - בעשותך זאת בקש ה' לו איש העושה כלבבו ושומר מצותיו

"ועתה" - הואיל ולא שמרת לא תתקיים ממלכתך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועתה". ב] עונש בפועל, כי עתה לא לבד שלא יכין ה' את ממלכתך, כי גם "ממלכתך" כמו שהוא עתה ג"כ "לא תקום", כי נתנה ה' לאיש אחר בעונש על כי "לא שמרת את" "אשר צוך ה'". וגם אמר לו דע כי מה שחשבת בעברך על דברי, שמלכותך נמשך לענין טבעי כפי תכסיסי המלחמה, ולכן לא בטחת בה' לידום לה' והתחולל לו, הוא סכלות, כי אם היה מכין ה' את ממלכתך, שזה היה אם היית משליך יהבך עליו, אז היה מתקיים עד עולם, ועתה שהוא ממלכתך המתיחס לך לא לה', כי נמשכת אחרי הסדור הטבעי ובטחת אל תחבולות מלחמה, לא תקום, כי עצת ה' היא נגדך, אשר "בקש ה' לו איש כלבבו" אשר ימשך אחר רצונו, יען שבך לא מצא חפץ: