מ"ג שמואל א יא ז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקח צמד בקר וינתחהו וישלח בכל גבול ישראל ביד המלאכים לאמר אשר איננו יצא אחרי שאול ואחר שמואל כה יעשה לבקרו ויפל פחד יהוה על העם ויצאו כאיש אחד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקַּח צֶמֶד בָּקָר וַיְנַתְּחֵהוּ וַיְשַׁלַּח בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל בְּיַד הַמַּלְאָכִים לֵאמֹר אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יֹצֵא אַחֲרֵי שָׁאוּל וְאַחַר שְׁמוּאֵל כֹּה יֵעָשֶׂה לִבְקָרוֹ וַיִּפֹּל פַּחַד יְהוָה עַל הָעָם וַיֵּצְאוּ כְּאִישׁ אֶחָד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקַּח֩ צֶ֨מֶד בָּקָ֜ר וַֽיְנַתְּחֵ֗הוּ וַיְשַׁלַּ֞ח בְּכׇל־גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵל֮ בְּיַ֣ד הַמַּלְאָכִ֣ים ׀ לֵאמֹר֒ אֲשֶׁר֩ אֵינֶ֨נּוּ יֹצֵ֜א אַחֲרֵ֤י שָׁאוּל֙ וְאַחַ֣ר שְׁמוּאֵ֔ל כֹּ֥ה יֵעָשֶׂ֖ה לִבְקָר֑וֹ וַיִּפֹּ֤ל פַּֽחַד־יְהֹוָה֙ עַל־הָעָ֔ם וַיֵּצְא֖וּ כְּאִ֥ישׁ אֶחָֽד׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לבקרו" - לבהמותיו

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"כאיש אחד" - רצה לומר במהירות רב ובהסכמה אחת

"פחד ה'" - לא פחד נתיחת הבקר כי אם פחדו מה' להמרות פי משיחו

"ביד המלאכים" - אשר באו מיביש גלעד

"לאמר" - צום לאמר להם מי שלא יצא למלחמה ינותח בקרו כזה

מצודת ציון

"צמד" - זוג על שם שדרכם ללכת מצומדים ומחוברים

"וינתחהו" - חתך כל אחד לנתחים רצה לומר לאברים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקח". זה פרי החרון אף כשילוה טוב העצה עמו, בחרונו לקח מן הבקר שהלך לפניו "צמד בקר וינתחהו", ויורה להם בזה ג"כ למוד השכל שכמו שלא יחול רוח החיים בגוף החי רק בהיותו אבריו שלמים ודבוקים איש אל אחיו, לא כן כשיתנתח לגזרים יהיה לנבלה ולא יחיה עוד. כן לא תחול רוח גבורה וחיי העם המדינים רק בהיותם צמודים יחד ואיש את רעהו יעזרו מכל צר הצורר על אחד מאיבריהם, לא כן אם יתפרדו הם כנתחי הבקר. ועז"א "כה יעשה לבקרו", מדה כנגד מדה. עז"א "ויצאו כאיש אחד", כי השכילו מוסרו ונתחברו כאילו כולם אברי איש אחד אשר ירגיש כל אבר הפרטי בצרת הגויה כולה: