מ"ג שמואל א יא ב


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אליהם נחש העמוני בזאת אכרת לכם בנקור לכם כל עין ימין ושמתיה חרפה על כל ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי בְּזֹאת אֶכְרֹת לָכֶם בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל עֵין יָמִין וְשַׂמְתִּיהָ חֶרְפָּה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם נָחָשׁ֙ הָעַמּוֹנִ֔י בְּזֹאת֙ אֶכְרֹ֣ת לָכֶ֔ם בִּנְק֥וֹר לָכֶ֖ם כׇּל־עֵ֣ין יָמִ֑ין וְשַׂמְתִּ֥יהָ חֶרְפָּ֖ה עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל עין ימין" - כמשמעו ומדרש אגדה (ילקוט שמעוני רמז קיא) הביאו לי ספר תורתכם שנתנה מימין ואשרפה על שכתוב בו (דברים כג ד) לא יבא עמוני ומואבי וגו' "חרפה" - גדוף

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בנקור" - ענין נקיבה כמו (במדבר טז יד)העיני האנשים ההם תנקר 

מצודת דוד

"ושמתיה חרפה" - הדבר הזה יהיה חרפה לכל ישראל על שלא יוכלו להושיע אתכם מבזיון גדול כזה

"בזאת" - בזה התנאי והאופן שאנקר מכל איש עין ימינו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"בזאת אכרות לכם". הכריתות ברית יהיה תמיד בעד דבר, למשל אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך (בראשית כו, כט), כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי (שם כא, כג),

ומחוקי העמים שאם ילחמו על עיר וישלימו תיכף יכרתו עמהם ברית וזה שכר חלף שלא לחמו, וזה רק באם היה אפשרות שילחמו, לא כן אם הם מנוצחים לא יכרתו עמהם ברית רק יעשו עמהם כרצונם. וזה שא"ל הלא אתם נתונים בידי, אין לכם עצה וגבורה למלחמה, ומה תתנו לי בעד הברית, רק אם תתרצו "שאנקור לכם כל עין ימין", שבזה יהיה לי תועלת במה שאשים דבר זה "חרפה על כל ישראל", כי לא יכלו להושיע את אחיהם, ובזה אהיה כמנצח את כולם, בעד תועלת זה אכרות לכם ברית: