מ"ג שמואל א טז א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה אל שמואל עד מתי אתה מתאבל אל שאול ואני מאסתיו ממלך על ישראל מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל ישי בית הלחמי כי ראיתי בבניו לי מלך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל עַד מָתַי אַתָּה מִתְאַבֵּל אֶל שָׁאוּל וַאֲנִי מְאַסְתִּיו מִמְּלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־שְׁמוּאֵ֗ל עַד־מָתַי֙ אַתָּה֙ מִתְאַבֵּ֣ל אֶל־שָׁא֔וּל וַאֲנִ֣י מְאַסְתִּ֔יו מִמְּלֹ֖ךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל מַלֵּ֨א קַרְנְךָ֜ שֶׁ֗מֶן וְלֵ֤ךְ אֶֽשְׁלָחֲךָ֙ אֶל־יִשַׁ֣י בֵּֽית־הַלַּחְמִ֔י כִּֽי־רָאִ֧יתִי בְּבָנָ֛יו לִ֖י מֶֽלֶךְ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲמַר יְיָ לִשְׁמוּאֵל עַד אֵימָתַי אַתְּ מִתְאַבֵּל אֶל שָׁאוּל וַאֲנָא רְחַקְתֵּיהּ מִלְמֶהֱוֵי מַלְכָּא עַל יִשְׂרָאֵל מְלֵי קַרְנָךְ מִשְׁחָא וְאִיתָא אֶשְׁלְחִינָךְ לְוַת יִשַׁי דְמִבֵּית לֶחֶם אֲרֵי גְלֵי קֳדָמַי בִּבְנוֹהִי כָּשַׁר קֳדָמַי לְמֶהֱוֵי מַלְכָּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בית הלחמי" - בבית לחם וכן דרך כל דבר ששמו בשתי תיבות כמו בית לחם בית שמש בית אל קרית ארבע אם בא להטיל בו ה"א מטיל בין שתי התיבות כגון קרית הארבע בית האלי בית הלחמי

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"לי מלך" - רצה לומר שהוא יהיה מלך לי לשמור מצותי

"ואני מאסתיו" - ואין מהראוי להתאבל עליו זמן מרובה

מצודת ציון

"קרנך" - כלי מה עשוי בדמות קרן

"בית הלחמי" - מבית לחם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עד מתי אתה מתאבל". יאמר, האבלות המתמיד יהיה, או בעבור גודל מעלת הדבר הנאבד עצמו, והלא "אני מאסתיו ממלך על ישראל", ואין בו חשיבות. או בעבור שלא נמצא דבר אחר תמורתו, עז"א "מלא קרנך" וכו' "כי ראיתי בבניו לי מלך". ואמר "מלא קרנך" בכנוי, כי שאול נמשח בפך ולכן לא נמשך מלכותו, כי סבת בחירתו היה מפני רצון העם, וע"כ בחר איש גבוה קומה שימצא חן בעיני העם, אבל דוד נמשח בקרן ובשמן הקדש, כי אז בא העת שימלוך מלך יושב על כסא ה' ומרוצה לה', לא המרוצה לעם בלבד, וז"ש מלא קרנך המיוחד לך למשוח מלכות קיים, שעליו רמזה חנה בתפלתה (לעיל ב, א) רמה קרני ולא רמה פכי, כדברי חז"ל. ועז"א "לך אשלחך", לא כמו אצל שאול שסבב שהוא יבא אצל הנביא, רק אתה תבא אליו בשליחות ה', וז"ש כי ראיתי בבניו לי מלך המיוחד לי לא לעם בלבד, וכמ"ש בספרי (בהעלותך, צב) כל מקום שנאמר לי קיים לעולם: