מ"ג שמואל א טו יא
<< · מ"ג שמואל א טו · יא · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נחמתי כי המלכתי את שאול למלך כי שב מאחרי ואת דברי לא הקים ויחר לשמואל ויזעק אל יהוה כל הלילה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נִחַמְתִּי כִּי הִמְלַכְתִּי אֶת שָׁאוּל לְמֶלֶךְ כִּי שָׁב מֵאַחֲרַי וְאֶת דְּבָרַי לֹא הֵקִים וַיִּחַר לִשְׁמוּאֵל וַיִּזְעַק אֶל יְהוָה כָּל הַלָּיְלָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נִחַ֗מְתִּי כִּֽי־הִמְלַ֤כְתִּי אֶת־שָׁאוּל֙ לְמֶ֔לֶךְ כִּי־שָׁב֙ מֵֽאַחֲרַ֔י וְאֶת־דְּבָרַ֖י לֹ֣א הֵקִ֑ים וַיִּ֙חַר֙ לִשְׁמוּאֵ֔ל וַיִּזְעַ֥ק אֶל־יְהֹוָ֖ה כׇּל־הַלָּֽיְלָה׃
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"ויזעק" - להתפלל על שאול
"ויחר לשמואל" - דרך הדואג לכעוס על עצמו
"כי שב מאחרי ואת דברי לא הקים" - כפל הדבר במלות שונות
מצודת ציון
"נחמתי" - ענין הפוך מחשבהמלבי"ם (כל הפרק)
"נחמתי". כ"מ שבא התנחמות אצל ה' שמתנחם על פעולה שעשה, הוא ביטול הפעולה לגמרי, כי קיום כל דבר תלוי בחפץ ה' ורצונו, וכשמתנחם על הדבר הרי הוא כאילו לא היה, כמ"ש (בראשית ו, ז) כי נחמתי כי עשיתם, וזה יבא בגז"ד שאינו מקוה עוד על התשובה. ובאר הטעם "כי שב מאחרי", הוא מה שחטא במחשבה, שהיה מיעוט אמונה בדברי ה' ע"י נביאו, שחטא הכפירה גרוע מחטא הבא ע"י תאוה או תכונה נפשיית. וגם בפועל, "ואת דברי לא הקים" וכו':
<< · מ"ג שמואל א · טו · יא · >>