פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמואל א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַתָּה שְׁמַע בְּקוֹלָם אַךְ כִּי הָעֵד תָּעִיד בָּהֶם וְהִגַּדְתָּ לָהֶם מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַתָּ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקוֹלָ֑ם אַ֗ךְ כִּֽי־הָעֵ֤ד תָּעִיד֙ בָּהֶ֔ם וְהִגַּדְתָּ֣ לָהֶ֔ם מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיהֶֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"העד תעיד בהם" - התרה בהם שתהא אימת מלכם עליהם

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

והנה, בסוף הענין היו מלכיהם סיבה להתעות ישראל ולהסירם מעל ה' עד שהביאו לגלות מעל אדמתם, כמו שנתבאר מירבעם בן נבט וחבריו; ולזה רצה השם יתברך להרחיקם מזה, מפני התכלית הרע שהיה עתיד להמשך מזה.

וצוה מפני זה את שמואל להגיד לישראל את משפט המלך, כדי שיסורו מזה בסבת הקושי אשר יהיה לעם לסבול כל אלו הדברים שזכר שיהיה מושל המלך עליהם עד שיהיו לו לעבדים.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והגדת להם" - הנבא ואומר להם משפט המלך העולה על רוחו מה היא וידעו שהיא קשה להם

"אך כי העד" - אמור להם בהתראה שלא טוב להם שלא יהיה המלך נכנע למשפט התורה

"ועתה" - הואיל ולא בך מאסו הזדקק להם ושמע בקולם

מצודת ציון

"העד תעיד" - ענין התראה על שם שדרך להתרות בפני עדים למען לא יכחש לאחר זמן כמו (בראשית מג ג) העד העיד בנו

"משפט" - רוצה לומר הנהגה ואם היא שלא כדין וכן (לעיל ב יג) ומשפט הכהנים

<< · מ"ג שמואל א · ח · ט · >>