מ"ג שמואל א ו יב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש במסלה אחת הלכו הלך וגעו ולא סרו ימין ושמאול וסרני פלשתים הלכים אחריהם עד גבול בית שמש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ עַל דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעוֹ וְלֹא סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם עַד גְּבוּל בֵּית שָׁמֶשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשַּׁ֨רְנָה הַפָּר֜וֹת בַּדֶּ֗רֶךְ עַל־דֶּ֙רֶךְ֙ בֵּ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ בִּמְסִלָּ֣ה אַחַ֗ת הָלְכ֤וּ הָלֹךְ֙ וְגָע֔וֹ וְלֹא־סָ֖רוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול וְסַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ הֹלְכִ֣ים אַחֲרֵיהֶ֔ם עַד־גְּב֖וּל בֵּ֥ית שָֽׁמֶשׁ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְאַכְוֵינָא תּוֹרָתָא בְּאָרְחָא עַל אוֹרַח בֵּית שֶׁמֶשׁ בִּכְבִישָׁא חֲדָא אָזְלִין מֵיזַל וְנָעַיָן וְלָא סְטָאָה לְיַמִינָא וְלִסְמְאָלָא וְטוּרְנֵי פְלִשְׁתָּאֵי אָזְלִין בַּתְרֵיהוֹן עַד תְּחוּם בֵּית שֶׁמֶשׁ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישרנה" - הרי תיבה זו אנדרוגינוס מלמד שאף הוולדות היו אומרים שירה רוני רוני השיטה התנופפי וכו' כדאיתא במסכת עבודה זרה (כד ב) ולפי פשוטו וישרנה לשון ישר דרך ישר היו הולכות

"הלך וגעו" - לשון צעקת בקר געייה

"בית שמש" - ישראל היו שם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות (יב) למה כפל לשונו וישרנה בדרך במסלה אחת הלכו, ולא סרו וכו', שכ"ז ענינו אחד:

"וישרנה". ספר שהיו בזה כמה פלאים, א] "וישרנה". כי המקום שעמדו שם הפרות היה אצל הבית רחוק מן הדרך, והיו יכולים לפנות במהלכתם אל צד הבתים או השדות, והם הישירו מהלכם אל הדרך: ב] "על דרך בית שמש". כי אחר שהגיעו אל הדרך היה להם ברירה ללכת לפנים או לאחור אל צד פלשתים, והם בחרו ללכת אל צד בית שמש למזרח: ג] "במסלה אחת הלכו". כי על הדרך יש בו כמה מסלות כבושות להולכי רגל, ודרך הבהמה ללכת פעם בצד זה ופעם בצד זה, והם הלכו במסלה אחת: ד] "הלך וגעו". מרוב השמחה.

וחז"ל (שוחר טוב שמואל יב) אמרו ע"ז שאמרו שירה, כי הדבר הפלאיי המעיד על השגחת ה' הוא השיר העולה מבריותיו, שעל ידו יוכרו עלילותיו ונפלאותיו: ה] "ולא סרו ימין ושמאול". כי הדרך מתעקם לפעמים במקום סלעים ורכסים, והם לא סרו בעקמימות רק הלכו בקו הישר שגדרו הקו היותר קצר בין שתי נקודות מונחות: ו] "וסרני פלשתים הלכים אחריהם". כי לא היה זה פלא אם היו הולכים לפניהם שדרך הבהמה להמשך אחרי בעליה, לא כן בשהלכו אחריהם. וזה התמיד "עד גבול בית שמש":

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"במסלה אחת" - ולא הטו ימין ושמאול

"הלוך וגעו" - רצה לומר עם כי הלכו וצעקו בעבור חסרון בניהן מכל מקום לא סרו ימין ושמאול

"וישרנה הפרות" - הלכו בדרך הישר לדרך העולה בית שמש

מצודת ציון

"וישרנה" - מלשון ישרה

"במסלה" - בדרך הכבושה

"וגעו" - צעקת הפרה תקרא געה כמו (איוב ו ה)אם יגעה שור