רש"י על שמואל א ו
<< · רש"י על שמואל א · ו · >>
פסוק ב
פסוק ג
"אשם" - היכר דבר שאתם מודים שמעלתם בו
"אז תרפאו ונודע לכם" - שהוא עשה כי למה לא תסור ידו אז מכםפסוק ד
פסוק ז
"עלות" - מניקות
"אשר לא עלה עליהם עול" - כל זה לנסיון שאין אלו ראויות למשוך ועוד שגועות אחר בניהם ואם יהא כח בארון שיוליכו אותו מאליהם נדע שהוא עשה לנופסוק ח
פסוק י
פסוק יב
"וישרנה" - הרי תיבה זו אנדרוגינוס מלמד שאף הוולדות היו אומרים שירה רוני רוני השיטה התנופפי וכו' כדאיתא במסכת עבודה זרה (כד ב) ולפי פשוטו וישרנה לשון ישר דרך ישר היו הולכות
"הלך וגעו" - לשון צעקת בקר געייה
"בית שמש" - ישראל היו שםפסוק יג
פסוק יח
"כפר הפרזי" - כפר שאין לו חומה
"אבל הגדולה" - היא האבן הגדולה האמורה למעלה שהלמ"ד באה במקום נו"ן וכן נשכה במקום לשכה בספר (נחמיה יג ז) ומפני שאירע להם אבלות בדבר קראה אבלפסוק יט
"שבעים איש חמשים אלף איש" - תרגם יונתן וקטל בסבי עמא שבעין גברא ובקהלא חמשין אלפי גברא ורבותינו אמרו (סוטה לה ב) שבעים איש שכל אחד היה שקול כחמשים אלף או חמשים אלף איש שכל אחד שקול כשבעים סנהדרין
<< · רש"י על שמואל א · ו · >>