מ"ג שיר השירים ז ז
<< · מ"ג שיר השירים · ז · ז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַה־יָּפִית֙ וּמַה־נָּעַ֔מְתְּ אַהֲבָ֖ה בַּתַּֽעֲנוּגִֽים׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(ז) "מה יפית", (שם אהבה בא ע"ד ההפשטה, את האהבה) אומרים את מדת האהבה. מה יפית ונעמת מאד. אבל רק בתענוגים. אם האהבה מקושרת בתענוגים אז היא יפה. ר"ל אם תאהבי את המלך שאז יהי לך כל תענוג ועדן, אז טובה האהבה לא האהבה להרועה העני. אשר לא יהיה אהבה בתענוגים:
מליצה:
(ז) "מה יפית". את אהבה. הנך יפה ונעים מאד אבל רק בתענוגים. ר"ל אם תאהבי את הגוף ותחיי חיים הזמניים שאז יהיו לך תענוגי הזמן וכל עדוניו. אז טוב האהבה. לא במות. שאז לא תמצא תענוגים ומעדנים:מדרש רבה
מה יפית ומה נעמת מה יפית, במצוות. ומה נעמת, בגמילות חסדים. מה יפית, במצוות עשה. ומה נעמת, במצוות לא תעשה. מה יפית, במצוות הבית: בחלוק תרומה ומעשרות. ומה נעמת, במצוות השדה: בלקט שכחה ופאה ומעשר עני וההפקר. מה יפית, בכלאים. ומה נעמת, בסדין בציצית. מה יפית, בנטיעה. ומה נעמת בערל. מה יפית, בנטע רבעי. ומה נעמת, במילה. מה יפית בפריעה. ומה נעמת בתפילה. מה יפית בקריאת שמע. ומה נעמת במזוזה. מה יפית בתפילין. ומה נעמת בסוכה. מה יפית בלולב. ומה נעמת, בתשובה. מה יפית, במעשים טובים. ומה נעמת, בעולם הזה. מה יפית, בעוה"ב. ומה נעמת, לימות המשיח. אהבה בתענוגים זה אהבתו של אברהם שהיה מתחטא על מלך סדום, הדא הוא דכתיב: (בראשית י"ד) ויאמר אברם אל מלך סדום הרימותי ידי אל ה' אם מחוט ועד שרוך נעל. דבר אחר: אהבה בתענוגים זה אהבתו של דניאל שהיה מתחטא על בלשצר, שנאמר: (דניאל ה') מתנתך לך להוין ונבזביתך לאחרן הב. ר' אבא בר כהנא אמר: נבוז ראשה תמן הינון צווחין ליה לאיפרכא נבוזבזאתך. רבי ברכיה אמר: בזבוזיך בזיזין בני בזיזין אתון. מתלא אמר: מן דיירות ולא מן דבזין ליה:
<< · מ"ג שיר השירים · ז · ז · >>