מ"ג שיר השירים ו יא
<< · מ"ג שיר השירים · ו · יא · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶל־גִּנַּ֤ת אֱגוֹז֙ יָרַ֔דְתִּי לִרְא֖וֹת בְּאִבֵּ֣י הַנָּ֑חַל לִרְאוֹת֙ הֲפָֽרְחָ֣ה הַגֶּ֔פֶן הֵנֵ֖צוּ הָרִמֹּנִֽים׃
רש"י
"לראות באבי הנחל" - מה לחלוחית מעשים טובים אראה בך
"הפרחה הגפן" - אם תפריחו לפני תלמידי חכמים וסופרים ושונים
"הנצו הרמונים" - מקיימי מצות מליאי זכיות למה נמשלו ישראל לאגוז מה אגוז זה אתה רואה אותו כולו עץ ואין ניכר בתוכו פוצעו ומצאו מלא מגורות מגורות של אוכלים כך ישראל צנועין וענוותנין מעשיהם ואין תלמידים שבהן נכרים ואין מתפארים להכריז על שבחן בדקתו אתה מוצא אותו מלא חכמה ועוד כמה מדרשות לדבר מה אגוז זה נופל בטיט ואין מה שבתוכו נמאס אף ישראל גולין לבין האומות ולוקין מלקיות הרבה ואין מעשיהם נמאסיןאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(יא) "אל". [משיבה הרעיה], אמרה להם אמתלאות למה יצתה מחדרה ונשקפה לחוץ, כי ירדה לגנת אגוז, ושם הלכה לטייל לראות באבי הנחל, ומשם הלכה לראות הפרחה הגפן וכו':
מליצה:
(יא) "אל". (משיבה הנפש) אל גנת אגוז ירדתי. ידוע שהחומר מצד היותו נקשר בעץ הדעת טוב ורע נמשל בדברי חכמי האמת לאגוז, שד' קליפות סובבים את המוח שבו, והאריכו בזה ביחוס קליפות האגוז אל שמרי החומר וחסרונותיו. (עיין בזוהר בראשית דף ט"ז ודף י"ט ע"ב תרומה דף ק"מ ע"ב ר"מ פנחס דף רפ"ז ע"ב) עד שגם העולם הגדול עם ארבע קליפותיו ידמה לאגוז. כמו שצפה יחזקאל במעשה מרכבה רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת ומתוכה כעין החשמל. ואליהו בהר חורב רוח רעש אש וקול דממה דקה כמו שדברנו ע"ז במק"א. תאמר כי ירדה אל גנת אגוז שהוא גויתה לספור כחותיו ופעולותיו. לראות מה תוכל להציל ממנו בעת הפרידה. ומשם ירדה לראות באבי הנחל את הצמחי' שהצמיחה הגויה בחייהו משם לראות הפרחה הגפן הנצו הרמונים. כבר בארנו בספר זה (ב' י"ג ד' י"ג) שהגפן ירמוז על העיון והמושכלות, כי הוא אבי היין שרומז המושכלות וההשגה. והרמונים ירמזו אל התרי"ג מצות, יצאה לראות על האגוז הזה שהוא הגוף מה העלה במושכלותיו ומה הוליד בעבודתו אשר תקח עמה ליום מועד להתלבש בהם עת תלבש מחלצות:אלשיך
וכל כך רב כשרונך, כי נתראתי לראות באבי הנחל, הוא ההפרחות הנמשכות ממימי הנחל. והוא כי במתן תורה הוריד הוא יתברך נחל שוטף שפע להריק על ישראל, וממנו הוכנו וקבלו רוח קדש ונבואה. ואפילו הדורות העתידים קבלו נפשותם כל מה שעתיד כל נביא להנבא, וכל תלמיד חכם וכל תלמיד ותיק מה שעתיד לחדש, כמאמרם ז"ל בשמות רבה (מז א, ויקרא רבה כב א), וזהו לראות באבי הנחל איך הפריחו מחמת שפע הנחל. ומה שהיה צודק על פי ההשערה, שהיה ראוי יפריחו הם השלמים שבישראל המשולים לגפן, וזהו ירדתי לראות בהפרחות הנמשכות מהנחל, והיה העיקר לראות הפרחה הגפן. ואחרי כן ראיתי שלא בלבד המשולים לגפן, כי אם גם המשולים לרמונים, הם הרקים שבך (חגיגה כז א) כמה דאת אמר (לעיל ד ג) כפלח הרמון רקתך. וזהו הנצו הרמונים, ולא אמר ההנצו אם היה חוזר אל אומרו לראות, אך שיעור הכתוב שעיקר היה לראות באבי הנחל אם פרחה הגפן, והנה הנצו הרמונים גם הם, ומה גם עתה הגפן. כי גם הרקים שבישראל ניבאו וישקם ה' מנשיקות פיהו, שהיא השגה גדולה עד מאד:
מדרש רבה
אל גנת אגוז ירדתי אמר ר' יהושע בן לוי: נמשלו ישראל באגוזה. מה האגוזה נגזזת ונחלפת לטובתה היא נגזזת. למה? שהיא מחלפת כשער הזה שנגזז ונחלף, וכצרפנים הללו שנגזזין ונחלפין. כך כל מה שישראל נגזזין מעמלן ונותנין לעמלי תורה בעולם הזה, לטובתן הן נגזזין ונחלפין להם, ומרבין להם עושר בעולם הזה ושכר טוב לעולם הבא. ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר: מה הנטיעות הללו, אם את מכסה שרשיהם בשעת נטיעתן הן מצליחות ואם לאו אין מצליחות, אבל האגוז הזה אם את מכסה שרשיו בשעת נטיעתו אינו מצליח. כך ישראל: (משלי כ"ח) מכסה פשעיו לא יצליח. אמר רבי אלעשה: לא היה צריך קרא למימר, אלא אל גינת ירק ואמר אל גנת אגוז, אלא מלמד שנתן להם כחן של נטיעות וזיון של ירק. ר' עזריה אמר תרתי: מה אגוז זה, עצו משמר פריו. כך עמי הארץ שבישראל מחזיקין בדברי תורה, הדא הוא דכתיב: (משלי ה') עץ חיים היא למחזיקים בה. אמר חורי: מה אגוז זה, אם נופל לתוך הטנופת, את נוטלו ומורקו ושוטפו ומדיחו, והוא חוזר כתחילתו והוא יפה לאכילה. כך כל מה שישראל מתלכלכין בעונות כל ימות השנה, בא יום הכפורים ומכפר עליהם, הדא הוא דכתיב: (ויקרא ט"ז) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. ר' יהודה בר' סימון אומר: מה אגוז זה, יש לו שתי קליפות. כך ישראל, יש להן שתי מצוות מילה ופריעה. דבר אחר: אל גנת אגוז אמר ריש לקיש: מה אגוז זה חלק. דתנינן ר' שמעון אומר: אף בחלקי אגוזים וכל מי שעולה לראשו ואינו נותן דעתו האיך יעלה, הוא נופל ומת ונוטל שלו מן האגוז. כך כל מי שהוא מנהיג שררה על הציבור בישראל, ואינו נותן דעתו היאך הוא מנהיג את ישראל, סוף שהוא נופל ונוטל שלו מתחת ידיהם, הדא הוא דכתיב: (ירמיה ב') קדש ישראל לה' ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו וגו'. דבר אחר: אל גנת אגוז ירדתי מה אגוז זה שחוק לתינוקות ושעשוע למלכים. כך הן ישראל בעולם הזה על ידי עונות, דכתיב (איכה ג') הייתי שחוק לכל עמי וגו'. אבל לעתיד לבא (ישעיה מ"ט) והיו מלכים אומניך. דבר אחר: אל גנת אגוז ירדתי מה האגוז הזה, יש בו אגוזי פרך אגוזים בינונים ואגוזים קנטרנין. כך ישראל, יש מהן עושין צדקה מאליהן, ויש שאם אתה תובען הם נותנים, ויש שאת תובען ואין עושין. אמר רבי לוי: מתלא אמר: תרעא דלא פתיח למצוותה יהא פתיח לאסיה. דבר אחר: אל גנת אגוז ירדתי מה אגוז זה האבן שוברו. כך התורה קרואה אבן ויצר הרע קרוי אבן. התורה קרויה אבן, שנאמר: (שמות כ"ד) ואתנה לך את לוחות האבן. ויצר הרע קרוי אבן שנאמר: (יחזקאל ל"ו) והסירותי את לב האבן מבשרכם. אמר רבי לוי: למקום ארימון שהוא משובש בגייסות, מה עשה המלך? הושיב בו כוסטריינים בשביל לשמרו, כדי שלא יקפחו לעוברים ולשבים. כך אמר הקב"ה: תורה קרויה אבן ויצר הרע קרוי אבן, תהא האבן משמר האבן. דבר אחר: אל גנת אגוז ירדתי מה אגוז זה, אינו יכול לגנוב המכס שלו שהוא נשמע וניכר. כך הם ישראל, כל מקום שאחד מהם הולך אינו יכול לומר שאינו יהודי. למה? שהוא ניכר, הדא הוא דכתיב: (ישעיה ס"א) כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'. דבר אחר: אל גנת אגוז ירדתי מה אגוז זה, השק מלא אגוזים בידך את נותן לתוכו כמה שומשמים כמה חרדלים והן מחזיקין. כך כמה גרים באו ונתוספו בישראל, הדא הוא דכתיב (במדבר כ"ג) : מי מנה עפר יעקב. דבר אחר: אל גנת אגוז ירדתי מה אגוז זה, את נוטל אחד מהכרי וכולן מדרדרין ומתגלגלים זה אחר זה. כך הן ישראל לקה אחד מהן כולן מרגישין, הדא הוא דכתיב: (שם ט"ז) האיש אחד יחטא וגו'. אמר ר' ברכיה: מה אגוז זה עשוי ארבע מגורות והסירה באמצע. כך היו ישראל שרויין במדבר ארבע דגלים ארבע מחנות ואהל מועד באמצע, הדא הוא דכתיב: (במדבר ב') ונסע אהל מועד. דבר אחר: אל גנת אגוז ירדתי זה העולם. לראות באבי הנחל אלו ישראל. לראות הפרחה הגפן אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. הנצו הרמונים אלו התינוקות, שיושבין ועוסקין בתורה ויושבין שורות שורות כגרעיני רמונים:
<< · מ"ג שיר השירים · ו · יא · >>