מ"ג שיר השירים ה ו


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פָּתַ֤חְתִּֽי אֲנִי֙ לְדוֹדִ֔י וְדוֹדִ֖י חָמַ֣ק עָבָ֑ר נַפְשִׁי֙ יָֽצְאָ֣ה בְדַבְּר֔וֹ בִּקַּשְׁתִּ֙יהוּ֙ וְלֹ֣א מְצָאתִ֔יהוּ קְרָאתִ֖יו וְלֹ֥א עָנָֽנִי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ודודי חמק עבר" - נסתר ונכסה ממני כמו (שיר השירים ו) חמוקי יריכיך סתרי יריכיך ע"ש שהירך בסתר (ירמיהו לא) עד מתי תתחמקין תסתרי ותתכסי מחמת בושה שמעלת בי

"נפשי יצאה בדברו" - שאמר לא אבא אל ביתך כי מתחילה לא אבית לפתוח

"בקשתיו וגו' מצאני השומרים הסבבים בעיר" - ותופסין גנבים המהלכים בלילות

"הכוני פצעוני" - חבלו בי חבורה כל פצע לשון מכת כלי זיין הוא נברדורי"א בלע"ז

"רדידי" - עדיי המרודד והמרוקע עלי וכן כל הענין לשון אשת נעורים המתאוננת על בעל נעוריה ומבקשתו וזו הוא הדוגמא

"דודי שלח ידו מן החור" - כשאמרתי רחצתי את רגלי ולא אפתח לך ולא אשוב מן ע"א שבחרתי בה

"שלח ידו" - והראה נקמתו בימי אחז והביא עליו חיל מלך ארם (דברי הימים ב כח) ויכו בו וישב ממנו שביה גדולה וגו' ויהרוג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד

"ומעי המו עליו" - בא חזקיהו בנו ושב בכל לבבו לדרוש להקב"ה וכל דורו שלמים לא קם דור בישראל כמותם כמו שמפורש בחלק בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ מגבת ועד אנטוכיא ולא מצאו איש ואשה שאין בקיאין בהלכות טומאה וטהרה וזהו וידי נטפו מור וגו' אף יאשיהו נאמר בו (מלכים ב כג) וכמוהו לא היה לפניו מלך כי ראה פורענות שבאה על מנשה ועל אמון לקיים שלח ידו מן החור ומעי המו עליו

"פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר" - לא ביטל גזירתו שנאמר בחזקיהו (ישעיהו לה) הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך וגו' ומבניך אשר תוליד אלו דנייאל חנניה מישאל ועזריה ואף ביאשיהו על ידי חולדה הנביאה (ירמיהו יט) הנני מביא רעה אל מקום הזה ואל יושבי וגו' ואומר (מלכים ב ג) וכמוהו לא היה לפניו מלך אך לא שב ה' מחרון אפו הגדול אשר חרה ביהודה על כל הכעסים אשר הכעיסו מנשה ויאמר ה' גם את יהודה אסיר מעל פני כאשר הסירותי את ישראל ומאסתי את העיר הזאת

"נפשי יצאה בדברו" - יצאה ממני בדברו דבר זה

"בקשתיו ולא מצאתיו" - ואם תאמר והלא ירמיהו עומד ומתנבא בימי יהויקים וצדקיהו שובו אלי ואשובה אליכם לא לבטל את הגזירה אלא להקל הפורענות ולהכין מלכותם בשובם מן הגולה לנוטעם מאין נטישה ולבנותם מאין הורס

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

חמק - כמו הלך מן חמוכי ירכיך ויש אומרים כמוהו עד מתי תתחמקין בעניין רחוק:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

===משל===

(ו) ואז בעת שפתחה כבר חמק הדוד. כי נתקצף עליה ועבר ונפשה יצאה בדברו קשות בלכתו. ומאז לא מצאה אותו.===מליצה=== (ו)"פתחתי". ולכן רק היא פתחה לדודה, ר"ל בחנה להפרד מגויתה ולגלול את מסך החומר הסוכך בינה ובין דודה, אבל דודה כבר חמק עבר, ולא שב להשכין שכינתו עליה ונפשה יצאה בדברו קשות, שהיא הנבואה הקשה שהודיעו אז מחלוק מלכות ב"ד (ובמדרש חמק עבר נתמלא עלי עברה) ור"ל המדרגה העליונה של נפשו שהיא נשמה לנשמה שע"י השיג רוה"ק והנבואה כבר יצאה ונפרדה ממנו, (ובזוהר אחרי דף ס"ז) הכי תנא קוב"ה רוחא ונפשא דכולא, ולכן בקשתיהו על ידי תשובה ולא מצאתיהו. קראתיו בתפלה ובתחנונים ולא ענני:

 

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ועל ידי כן מה עושה הוא יתברך, אין צריך לומר מיד בהחילנו לעשות מצות ומעשים טובים טרם תיקון העבירות, כי אם גם אחרי כן כאשר באחרונה הרגשתי ושבתי מעונותי ופתחתי אני לדודי, כי הכרתי ואדע כי על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות אשר באו עלי, כי דודי הוא ששלח ידו והכני, אחרי כן בפתחי הסתיר פניו ממני. וזהו "דודי חמק עבר" על התעצלי עד כה, כי אחר היותו דופק ומעוררני לא קמתי לפתוח עד אחרי כן כמדובר: ויתכן כי עד כה דודי ישלח ידו ויכני, עד ארגיש בעקוץ אותי אקיצה מתרדמתי. ואחרי כן בהקיצי ופתחתי שער במסך עונותי, הסתיר פניו ממני לנכות עונותי בצרות המתרגשות ובאות. ואני לא בעטתי בו חלילה לשוב מאחריו יתברך על הסתירו פניו ממני, כי הלא מאז הייתי במעמד הר סיני כל כך דבקתי בו שנפשי יצאה בדברו אלי כנודע שפרחו נשמותינו (שבת פח ב). והוא כמדובר למעלה, שמרוב תשוקה ודבקות נמשכו ודבקו בשכינה למעלה. ומה גם עתה אנו כי היינו נפשות בלי גופים כי היה הדבקות אז יותר, וזהו "נפשי יצאה בדברו". ועל כן מרוב הדבקות שנשקע בנו מאז, נמשך שלא בעטתי ונמנעתי מלבקשו עוד, כי אם שבקשתיהו. ועם שלא מצאתיהו שהסתיר פניו, שבתי וקראתיו בתפלה ושועה "ולא ענני", כי הסתיר פניו עד אקבל יסורין ראויים לי כפי אשמותי:

מדרש רבה (כל הפסוק)


ו.    [ עריכה ]
פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נתחטא נתמלא עלי עברה כאשה עוברת. נפשי יצאה בדברו בדיבורו של כורש, דגזר דלא עבר פרת לא יעבר. בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני. דבר אחר: פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נתחטא נמתלא עלי עברה כאשה עוברת. נפשי יצאה בדברו בדיבורו מקול דיבורו הראשון, שאמר: אנכי ה' אלוהיך. בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני: