מ"ג שיר השירים ד ט
<< · מ"ג שיר השירים · ד · ט · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לבבתני אחתי כלה לבבתני באחד [באחת] מעיניך באחד ענק מצורניך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה לִבַּבְתִּנִי באחד [בְּאַחַת] מֵעֵינַיִךְ בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לִבַּבְתִּ֖נִי אֲחֹתִ֣י כַלָּ֑ה לִבַּבְתִּ֙נִי֙ באחד בְּאַחַ֣ת מֵעֵינַ֔יִךְ בְּאַחַ֥ד עֲנָ֖ק מִצַּוְּרֹנָֽיִךְ׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ענק - מיני חלו /חלי/ קשורים על הצואר וכמוהו וענקים לגרגרותיך:
הפעם השנית; כמגדל - דימה החרוזים שהם הקשורים שיש על צוארה כמו המגינים שהם תלויים על מגדל דוד:
שני שדיך - חוזר למשל:
כשני עפרים - שיש להם ריח טוב שהם רועים בשושנים אמר לה את אמרת לי שאלך אל הרי בתר עד שיפוח היום ואני לא הלכתי כי אם אל הר המור:
כלך יפה - הטעם כל מה שאמרת יפה הוא בעיני ומום אין בך לכן אתי מלבנון כלה בואי עמי תראי מראש אמנה הוא הר מקום האריות והנמרים והענין ברחי מהמדבר ומאותם המקומות כי הם בסכנה ובואי עמי כי לא אוכל להפרד מעמך כי לבבתיני ולא נשאר לי לב:
הפעם השלישית; צוארך - המלך:
אלף המגן - הם שריו:
שני שדיך - הם שתי תורות תורה שבכתב ותורה שבעל פה כי השדים מוציאין את החלב כענין לכו שברו ואכולו, אמרה השכינה אני אלך לי אל הר המוריה שהוא בית יי' כי שם נבנה הבית וזה הענין מפורש בספר דברי הימים ויבן שלמה את הבית בהר המוריה אשר נראה לדוד אביהו והענין אני אשב בהר המוריה:
עד שיפוח היום - עד שתשתנה הרוח והטעם כל זמן שישראל שומרים מצותי אשב בקרבה על כן אמר כלך יפה שהיו כל ישראל כולם בימי שלמה צדיקים:
אתי מלבנון - שבאים לרגלים מכל מקום גם מעבר לירדן ששם שניר, ועוד מי שהיה בארץ ערלים הנמשלים לאריות ולנמרים היו הכל באים:
לבבתני - אחר שאמר כלך יפה אמר עתה לבבתיני באחת ענק מצורוניך זהו שבט יהודה שהלך אחרי השכינה כי רובי מלכי יהודה היו חסידים:
וענין באחת מעיניך - הוא אליהו הנביא שהחזיר ישראל בתשובה ודבקו בשם וזה ענין מה יפו דודיך ושפתותיך משלמי נדרים ונדבות ושלמותיך פחות:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(ט) "לבבתני", משכת את לבבי אל לבבך הגם שלא תשקיפי אלי רק באחת מעיניך, כי בעין השנית תביט אל חדרי שלמה ובנות ציון השומרות וכן הגם שאין מיוחד אלי רק אחד ענק מצורניך כי השאר לשלמה:
מליצה:
(ט) "לבבתני". אומר עד עתה היה הדבוק בינינו ע"י ההשגה שהיא במוח, ועתה יהיה ע"י התעוררות הנפש בעבודה שהיא ע"י עבודת הלב שהוא שורש לכח המתעורר וכחות החיים וז"ש לבבתני דבקות לב בלב. ועד עתה היה תנאי ההשגה שתי עינים, שהיא עין המחזה וההשכלה באלהות אשר במרכבה הגדולה שהוא המציאות הכללי, ועין ההשכלה באלהות אשר בנפש שהיא המרכבה הקטנה (כנ"ל א' ט"ו, ד' א') ועתה משכת את לבבי באחת מעיניך, א"צ השגה עיונית על המציאות והנהגתו, רק הסתכלות הנפש בעצמה, שתרד להשגיח על עולמה הקטן, ליחד כל כחותיו ולהקריבו לקרבן לפני מלך הכבוד, וכן די באחד ענק מצורניך שהוא פקודת השכל המעשי לבדו, על היראה והעבודה, וא"צ לשכל העיוני:מדרש רבה
לבבתני אחותי כלה לבבתני אמר הקב"ה: לב אחד היה לכם במצרים ונתתם לי שני לבבות לבבתני באחד בעיניך בדם הפסח ובדם המילה. באחד ענק מצורוניך זה משה המיוחד והגבור שבשבטיך. דבר אחר: לבבתני אחותי כלה אמר הקדוש ברוך הוא: לב אחד היה לכם בים ונתתם לי שני לבבות. לבבתני באחד מעיניך, שעמדתם לפני על הר סיני ואמרתם: (שמות כ"ד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. באחד ענק מצורוניך זה משה המיוחד והגבור שבשבטיך. דבר אחר: לבבתני אחותי כלה אמר הקב"ה: לב אחד היה לכם במדבר ונתתם לי שני לבבות. לבבתני באחד מעיניך בהקמת המשכן שנאמר: (במדבר ט') וביום הקים את המשכן. באחד ענק מצורוניך זה משה המעולה בשבטים. אית דאמרי נשי דור המדבר כשרות היו, כיון שהגיעו לאותו מעשה עמדו ונמלכו עצמן ולא נתנו כלום מנזמיהן למעשה העגל, וכיון ששמעו שהן אסורות להן מיד נעלו דלתותיהן. דבר אחר: לבבתני אחותי כלה אמר הקדוש ברוך הוא: לב אחד היה לכם במרגלים ונתתם לי שני לבבות, זה יהושע וכלב שנאמר: (במדבר ל"ב) בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון וגו'. באחד ענק מצורוניך זה משה המיוחד והגבור שבשבטיך. דבר אחר: לבבתני אחותי כלה אמר הקב"ה: לב אחד היה לכם בשטים, ונתתם לי שני לבבות. לבבתני באחד מעיניך זה פנחס שנאמר (תהילים ק"ו) ויעמוד פינחס ויפלל ותחשב לו לצדקה. באחד ענק מצורוניך זה משה:
<< · מ"ג שיר השירים · ד · ט · >>