פתיחת התפריט הראשי

מ"ג שיר השירים ב ח

מקראות גדולות שיר השירים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ק֣וֹל דּוֹדִ֔י הִנֵּה־זֶ֖ה בָּ֑א מְדַלֵּג֙ עַל־הֶ֣הָרִ֔ים מְקַפֵּ֖ץ עַל־הַגְּבָעֽוֹת׃

תרגום (כל הפרק)

אמר שלמה מלכא בעידן דהוו יתבין עמא בית ישראל במצרים סליקת קבלתהון לשמי מרומא הא בכן אתגלי יקרא דיי למשה על טורא דחורב ושדר יתיה למצרים למפרק יתהון ולאפקא יתהון מגו דחוק מרות מצרים וטפן על קיצא בגין זכותא דאבהתהון דמתילין לטוריא ושוור על זמן שעבודא מאה ותשעין שנין על צדקתא דאמהתן דמתילן לגלמתא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קול דודי" - חוזר המשורר על הראשונות כאדם שקצר דבריו וחוזר ואומר לא אמרתי לפניכם ראשית הדברים הוא התחיל ואמר הביאני המלך חדריו ולא סיפר היאך פקדם במצרים בלשון חבה ועכשיו חוזר ואומר משיכה זו שאמרתי להם שמשכני דודי ורצתי אחריו כן היתה נואש הייתי אומרת לגאולה עד תם ארבע מאות שנה שנאמרו בין הבתרים

"קול דודי הנה זה בא" - לפני הקץ כמדלג על ההרים ומקפץ בגבעות

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מקפץ - תרגום לנתר בהן לקפצא בהון:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

משל:

(ח) השיר השני נמשך עד על משכבי בלילות (ג' א') אחרי נכלאה הרעיה ימים רבים בחצר המלך, והסתיו וקצת האביב עבר והגיע ירח זיו. בא הדוד מהררי בתר ויפתה את רעיתו שתצא אחריו והיא יצאה אל הכרמים. ותשלח בנות ירושלים השומרות מאתה. ובתוך כך נתחברה עם דודה במשעול הכרמים עד שיפוח היום. ושבו הבנות. והדוד פרח הלך לו:

"קול". מצייר שהרעיה שומעת קול דודה מרחוק. ובכ"ז מכרת כי הנה זה בא, והוא מדלג על ההרים מהר להר, ומשם מקפץ מן ההר אל הגבעה שתחתיו:

מליצה:

(ח) השיר השני נמשך עד על משכבי בלילות (ג' א') אחרי נכלאה הרעיה השמיימית ימים רבים בגויה והסתיו וקצת האביב עבר והגיע ירח זיו בא הדוד אל הרעיה, הוא מליצה אל הדבור השני שדבר ה' אל שלמה בעת החל לבנות הבית בירח זיו שכבר בארנו במבוא הספר שלא היה נבואה גמורה רק דבור לפי שעה וע"ז ממליץ שהדוד העליון בא מעצמו אל רעיתו הקדושה כי נפש שלמה לא הכינה א"ע אז לנבואה, ושהיא לא יצאה אז אל המדבר להתרחק מן הגויה הרחק רב רק אל הכרמים שהם קרובים אל העיר והבנות שהם כחות הגויה נפרדו רק לפי שעה עוסקים לאחוז שועלים המחבלים כרמים שיתבאר ענינם לקמן. עד שיפוח היום, ושבו בנות החומר והדוד העליון עלה מעל נפש שלמה:

"קול". הרעיה השמיימית שומעת קול דודה העליון ובכל זה מכרת בקולו כי הנה זה בא כי הנביאים ישיגו בקול וידעו כי ה' דבר. "מדלג" מצייר חמשה מדרגות זא"ז,

א) שמדלג מהר להר והוא מליצה על היות שכינת עוזו חוץ לעולמות (כי ההרים הגבוהים מתנשאים על הארץ והעומד עליהם הוא מנושא מן העולם הזה).
ב) אח"כ מקפץ מן ההרים אל הגבעות שתחתיהם ויורד אל תוך העולם להיות ממלא כל עלמין:

מדרש רבה (כל הפסוק)


ח.

קול דודי הנה זה בא רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן - ר' יהודה אומר: קול דודי הנה זה בא זה משה, בשעה שבא ואמר לישראל: בחדש זה אתם נגאלין. אמרו לו: משה רבינו! היאך אנו נגאלין? והלא אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: (בראשית ט"ו) ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה, ועדיין אין בידינו, אלא מאתים ועשר שנה?! אמר להם: הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בחשבונותיכם, אלא מדלג על ההרים. אין הרים וגבעות האמורין כאן, אלא קצים ועיבורין. מדלג על החשבונות ועל הקצים ועיבורין ובחדש הזה אתם נגאלין. שנאמר: (שמות י"ב) החדש הזה לכם ראש חדשים. ר' נחמיה אמר: קול דודי הנה זה בא זה משה. בשעה שאמר לישראל: בחדש הזה אתם נגאלין. אמרו לו: משה רבינו! היאך אנו נגאלין, והלא אין בידינו מעשים טובים? אמר להם: הואיל וחפץ בגאולתכם, אינו מביט במעשיכם הרעים. ובמי הוא מביט? בצדיקים שבכם, ובמעשיהם, כגון: עמרם ובית דינו.

מדלג על ההרים אין הרים, אלא בתי דינים. היך מה דאת אמר: (שופטים י"א) ואלכה וירדתי על ההרים. ובחדש הזה אתם נגאלין שנאמר: החדש הזה לכם ראש חדשים. רבנן אמרי: קול דודי הנה זה בא זה משה. בשעה שבא ואמר לישראל: בחדש הזה אתם נגאלין. אמרו לו: משה רבינו! היאך אנו נגאלין וכל מצרים מטונפת מעבודת כוכבים שלנו? אמר להם: הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בעבודת כוכבים שלכם, אלא מדלג על ההרים ואין הרים, אלא עבודת כוכבים. היך מה דאת אמר: (הושע ד') על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו. ובחדש הזה אתם נגאלים שנאמר: החדש הזה לכם. ר' יודן ור' חוניא - ר' יודן בשם ר' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ור' חוניא בשם ר' אליעזר בן יעקב אומר: קול דודי הנה זה בא זה מלך המשיח. בשעה שהוא אומר לישראל: בחדש הזה אתם נגאלין. אומרים לו: היאך אנו נגאלין? ולא כבר נשבע הקדוש ברוך הוא שהוא משעבדנו בשבעים אומות? והוא משיבן שתי תשובות ואומר להם: אחד מכם גולה לברבריה. ואחד מכם גולה לסמטריה. דומה כמו שגליתם כולכם. ולא עוד, אלא שהמלכות הזאת מכתבת טירוניא מכל העולם, מכל אומה ואומה. כותי אחד, או ברברי אחד, בא ומשעבד בכם. כגון: ששעבדתם בהם כל אומתם, וכאילו נשתעבדתם בשבעים אומות. ובחדש הזה אתם נגאלין, הדא הוא דכתיב: החדש הזה לכם ראש חדשים.