אבן עזרא על שיר השירים ב
<< · אבן עזרא על שיר השירים · ב · >>
פסוק א
"חבצלת" - יש אומרים שהוא ורד, ויש אומרים שהוא צמח אחר נכבד יש לו ריח טוב, ועינו כעין שחרות. "שושנת" - יש אומרים שהוא צמח לבן, ויש לו ריח טוב, והוא חם מאד עד שריחו יכאיב הראש, ויתכן להיותו כן, יהיה פירושו מן שש, כי לעולם היא ששה עלים לבנים, גם בתוכו כדמות בד סעיפים ארוכים גם הם ששה, ויהיה פירוש (שיר השירים ה יג): "שפתותיו שושנים" בריח, לא בעין.
הפעם השנית
"אני" - לכן אני עתה בחוץ כמו חבצלת השרון, ואין מריח.
הפעם השלישית
לכן אני עתה כמו חבצלת שהיא בשרון, שהיא מקום מישור, כל אדם ישיגנה, וכשושנה בעמק, רגל תרמסנה, ואני מתפחדה.פסוק ג
פסוק ד
פסוק ה
רפדוני - בלשון ישמעאל כמו חזקוני ויש אומרים שימו היציע תפוחים מן רפידתו זהב ירפד חרוץ עלי טיט שעניינו ענין הצעה והוא רחוק בעיני:
הפעם השנית
הנך - אמר הוא הנך יפה, אמרה היא הנך יפה דודי ויש לי במדינה ערש רעננה ובית נכבד וזה ענין קורות בתינו ארזים:
אני - לכן אני עתה בחוץ כמו חבצלת השרון ואין מריח:
כשושנה - אמר הוא:
הפעם השלישית
אשכול הכופר - משל על השכינה, ענתה שכינה אחר שכל זה חשבת, יפה את ענתה כנסת ישראל עוד אעש' ערש והוא הבית כשתכניסני לארץ ישראל, לכן אני עתה כמו חבצלת שהיא בשרון שהיא מקום מישור כל אדם ישיגנה וכשונה /וכשושנה/ בעמק רגל תרמסנה ואני מתפחדה, אמרה שכינה אני אשמור אותך שלא יגע בך רע כשושנה בין החוחים, ענתה כנסת ישראל אם תשמרני לעולם אשב בצילך:
וענין פריו - שאשמע כל מצותיו:
בית היין - הוא בית ה' מקום נסוך היין, וענין אשישות ותפוחים הם המשוררים הלא תרא' ימשל דברי הנבואה ליין וחלב וכן חכמות נשים בנתה ביתה מסכה יינה ועוד תפוחי זהב:פסוק ו
פסוק ח
פסוק ט
עפר האילים - הוא הקטן:
כתלנו - ידוע בלשון תרגום ואע מתשם בכתלויא וכן חרכים תרגום בעד החלון מן חרכיא, וכן הסתיו כתרגום וקיץ וחרף סתוא:פסוק יא
פסוק יב
הזמיר - כמו וזמיר עריצים יענה וענינו זמירות העופות ויש אומרים כי הוא מן וכרמך לא תזמור ואיננו עתו:
התור - כמשמעו מן התורים:פסוק יג
פגיה - הוא הפרי טרם שיתבשל וכן הוא בלשון ישמעאל:
סמדר - כשיצא ציץ הגפן; הפעם השנית; אין את נמשלת לשושנת העמק שהיא קרובה לקחתה כי אם כשושנה בין החוחים, אמרה כתפוח אלו הפסוקים דבקום עם מלת חמדתי שהייתי חומדת שאשב בצילו ויביאני אל בית היין וישים דגלו עלי והענין בפרהסיא ויראה אהבתו וישים שמאלו תחת לראשי ואשביע בנות ירושלם שלא יעירוני עד שיגיע עת חפץ האהבה וזו השבועה בעבור שידמה חשוקתו לצביה וכן אילת אהבים ויעלת חן בעבור יפיה ונקיותה ושחרות עיניה כאילו אמרה השבעתי אתכם בדומות לכם ביופי:
נשלמה זאת הפרשה - והיא הלכה אל ביתה כמו שאמרה לו קורות בתינו והנה הוא בא אחריה בעת צאת בני אדם להתענג לחוץ לראות הנצני':
קול דודי - אמרה כי דודה מרוב דלוגו ומרוצתו שמעה קול רגליו:
דומה דודי לצבי - במהירות:
ענה דודי - כל הפרשה:
הפעם השלישית
השבעתי אתכם - זה שאמרו רז"ל כי בני אפרים יצאו ממצרים קודם שהגיע הקץ וזה ענין שתחפץ ונהרגו ועליהם כתוב ויתאבל אפרים אביהם וענין בצבאות כמו שדמיהם מותרים לשפוך כך יהיו דמיכם אם תתעוררו קודם הקץ:
קול דודי - זהו שנראה המקום בסנה:
מדלג על ההרים - על הר סיני:
מן החלונות - כמו ממכון שבתו השגיח מחלוני הרקיע כמו ראה ראיתי את עני עמי:
ענה דודי - שאמר לישראל ואומר אעלה אתכם:
כי הנה הסתיו עבר - משל לגלות וענין הגשם כמו יום המעונן והיא הצרה שהיו בה והעינוי כמו יום ענן וערפל:
הנצנים - הם הצדיקים של ישראל:
עת הזמיר - שתאמר שירה:
קול התור - שהגיע תור ישראל:
התאנה חנטה פגיה - בארץ ישראל ועת להביא ממנה בכורים:
והגפנים - ליין הנסכים, או ידמה אותה לתאנה שחנטה פגיה, ולגפן כשהיא סמדר כמו שכתוב כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בראשיתה:פסוק יד
בחגוי הסלע - מן חוג הארץ שפירושו גלגל הסובב על הארץ והוא הפוך או הם שני שרשים והענין אחד:
המדרגה - כמו מעלות וכמוהו ונפלו המדרגות וכן תרגם אנקלוס לא תעלה במעלות לא תיסק בדרגין וכן בלשון ישמעאל:
ערב - כמו וערבה ליי' שפירושו טוב ונחמד:
נאוה - תאוה לעינים:פסוק טו
פסוק יז
הרי בתר - הרי נדוד מן ויבתר אותם בתוך כלומר שיתפרד ממנו:
<< · אבן עזרא על שיר השירים · ב · >>