פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שיר השירים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קרות בתינו ארזים רחיטנו [רהיטנו] ברותים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים רחיטנו [רַהִיטֵנוּ] בְּרוֹתִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קֹר֤וֹת בָּתֵּ֙ינוּ֙ אֲרָזִ֔ים רחיטנו רַהִיטֵ֖נוּ בְּרוֹתִֽים׃

תרגום (כל הפרק)

אֲמַר שְׁלֹמֹה נְבִיָּא כַּמָּה יָאֵי בֵּית מַקְדְּשָׁא דַּיָי דְּאִתְבְּנִי עַל יְדִי מִן קִיסֵי גּוּלְמִישׁ אֲבָל יַתִּיר יְהֵי יָאֵי בֵּית מוּקְדְּשָׁא דַּעֲתִיד לְאִתְבְּנָאָה בְּיוֹמֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא דְּכָשׁוֹרוֹהִי יֶהֱוְיָן מִן אַרְזִין דְּגִנְּתָא דְּעֵדֶן וְשֵׁירוֹתוֹהִי יֶהֱוְיָן מִן בְּרָתֵי וְשָׁנֵי וְשׁוּרְבָּנֵי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קרות בתינו ארזים" - שבח המשכן הוא זה

"רהיטנו" - לא ידעתי אם לשון קרשים או לשון בריחים אך ידעתי שאף בלשון משנה שנינו רהיטי ביתו של אדם הן מעידים בו

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

רהיטנו - מדברי רבותינו ז"ל:

ברותים - אין לו חבר ויש אומרים שהוא ברושים ויש אומרים כי רהיטנו הוא כמו ברהטים בשקתות המים אם כן יהיו ברותים כמו אבני שיש:

חבצלת - יש אומרים שהיא ורד ויש אומרים שהיא צמח אחד נכבד יש לו ריח טוב ועינו כעין שחרות:

שושנת - יש אומרים שהוא צמח לבן ויש לו ריח טוב והוא חם מאד עד שריחו יכאיב הראש ויתכן להיותו כן יהיה פירושו מן שש כי לעולם היא ששה עלים לבנים גם בתוכו כדמות בד סעיפים ארוכים גם הם ששה ויהיה פירוש שפתותיו שושנים בריח לא בעין:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

משל:

(יז) "קורות", ר"ל אחר כי נשכן ונתלונן בשדה יער. א"כ קורות של בתינו יהיו הארזים הגבוהים אשר ביער, ותחת צלם נמצא מחסה ומשכב. והרהטים המגירים את המים יהיו הברותים שענפיהם רחבים, ודרך הענפים והעלים אשר יסוכו על ערשינו יגירו המים במורד אל הצדדים מסביב בל ירד הגשם עלינו:

מליצה:

(יז) "קורות" מצייר הדבוק הנבואיי הזה שתדבק הנפש עם האין סוף ית' כפי הציור שצוה ה' לעשות בביהמ"ק שהוא אמצעי בין האין סוף ובין הצמצום בין הבלתי גבול ובין הגבול כי ברצות ה' האין סוף ובלתי בעל תכלית לשכון כבוד על נפשות ישראל אשר הם מוגבלים ומצומצמים בתכלית כי מושב הנפש בעלית קיר קטנה ככף איש היה כעין פשר שיבנו לו בית ארזים כאילו האל הנשגב יעזוב עניניו שהוא בלתי בעל גבול ובלתי מתקומם במקום לשכון במקום מוגבל על כנפי הכרובים תחת קורות ארזים וכן הנפש תעזוב ענינה אשר היא מצומצמת במקום צר זרת ארכו וזרת רחבו בגוף המורכב מן בשר גידין ועצמות בשפל המדרגה ותעלה לשכון ולהתיחד עם דודה במקום יותר חפשי ומקום יותר מרווח ובגוף יותר חזק מגוף האדם גוף הצומח שלא רבתה בו ההרכבה כ"כ כבגוף החי והוא למטר השמים ישתה מים ונזון מן הפשוטים וכן יזדווגו תמיד שני קצוות הרחוקים בגבול אמצעי. ולהורות המשל הזה בחר שלמה (כפי מה שבחרה התורה במשכן) לצייר הגבול האמצעי שבו יתקרבו הדודים הרחוקים שישכנו תחת קורות ארזים שהם העצים היותר גבוהים [וגם זה מצייר התנשאות יסוד העפר למעלה שציור הצומח הוא ציור עלות חלק העפרורי מן השפל אל הרום והציור הזה מתגלה ביותר בארזי לבנון הרמים והנשאים]. וז"ש קורות בתינו ארזים ובזה יהיה רהיטנו שהם הצנורים המקלחים את המים מעצי ברותים שענפיהם מתפשטים ברחב ר"ל כי זרם מי השפע יעבור דרך הברותים אשר בגג המקדש הזה והם יהיו הרהטים לשקתות המים וצנורי הברכה להגיר השפע והרוחניות ולהריקו על הארץ ועל הגופים הקודרים הצמאים למטר השמים וטל אורות וגשמי נדבות ולהחיותם במים העליונים מי החסד והקדושה:

מדרש רבה (כל הפסוק)


יז.

קורות בתינו ארזים רבי מנחמא בשם רבי ברכיה: אבנים שישן עליהם יעקב אבינו, נעשו תחתיו במטה וכפלומה. ומה הרטבה הרטיב מהן? קורות בתינו ארזים. דבר אחר: קורות בתינו ארזים אלו הצדיקים והצדיקות, הנביאים והנביאות שעמדו ממנו.

רהיטנו ברותים אמר ר' יוחנן: אין אדם נהנה מן הברותים הזה. למה? שהיא נכפפת. היא דעתיה דר' יוחנן. דאמר רבי יוחנן: (הושע י"ד) "אני כברוש רענן". אני הוא שכפפתי לעקור יצרה של עבודת כוכבים. (שם) "אפרים מה לי עוד". מה לי וליצרך של עבודת כוכבים. "אני עניתי" אני עוניתי לו. "ואשורנו" לא אשורנו, לא אמרנו לך שירה. אלא, הווי אומר: אני הוא שכפפתי לעקור יצרה של עבודת כוכבים. דבר אחר: רהיטנו ברותים מקום שהכהנים רהוטים בברותים. היך מה דאת אמר: (מלכים א' ו') ויצף את קרקע הבית בצלעות ברושים. אמר רבי יוחנן: למדה תורה דרך ארץ, שיהא אדם מקרה בארזים ומרהיט בברותים.