שיר השירים רבה א טז


טז.    [ עריכה ]
הנך יפה דודי אף נעים ר' אבהו ורבי חנינא ר' אבהו אמר: הוא קלסה בלשון כפול והיא קלסתו בלשון פשוט. הוא קלסה בלשון כפול, הנך יפה רעיתי הנך יפה, שאם בקש לו לעשות אומה אחרת שהוא יכול, היא קלסתו בלשון פשוט, הנך יפה דודי אף נעים. אמר ליה ר' חנינא: אף היא קלסתו בלשון כפול, שנאמר:הנך יפה דודי אף נעים אמרה לו: רבונו של עולם! אף שאת מביא עלי נעים הוא. למה? שאת מחזירני ומביאני לידי מוטב.

אף ערשנו רננה זה בית המקדש. היך מה דאת אמר: (מלכים ב' י"א) ואת מניקתו בחדר המטות. מהו בחדר המטות? ר' אלעזר ור' שמואל בר נחמן ר' אלעזר אמר: בתאים. ורבי שמואל בר נחמן אמר: בעליות, ולא פליגי. מאן דאמר: בתאים, בימות הגשמים. מאן דאמר: בעליות, בימות החמה. דבר אחר: אף ערשנו רעננה. ר' עזריה בשם רבי יהודה ברבי סימון: למלך שיצא לו למדבר והביאו לו מטה קצרה. התחיל מצטער בעצמו ומדחק באיבריו, כיון שנכנס למדינה, הביאו לו מטה ארוכה, התחיל פושט עצמו ומותח איבריו. כך, עד שלא נבנה בית המקדש, הייתה השכינה מתמצעת בין שני בדי הארון, משנבנה בית המקדש ויאריכו הבדים.

דבר אחר: אף ערשנו רעננה מה מטה זו אינה עשויה אלא לנחת רוח, כך, עד שלא נבנה בית המקדש הייתה השכינה מטלטלת ממקום למקום, הדא הוא דכתיב: (שמואל ב' ז') ואהיה מתהלך באהל ובמשכן. משנבנה בית המקדש, (תהילים קלב) זאת מנוחתי עדי עד. דבר אחר: אף ערשנו רעננה מה מטה זו אינה עשויה, אלא לנחת רוח כך ישראל, עד שלא נבנה בית המקדש היו מטלטלין ממקום למקום. "ויסעו ויחנו". משנבנה בית המקדש: (מלכים א' ה') וישב יהודה וישראל לבטח. דבר אחר: אף ערשנו רעננה מה מטה זו, אינה אלא לפריה ורביה כך, עד שלא נבנה בית המקדש: (ד"ה א' כ"א) לכו ספרו את ישראל. משנבנה, (מלכים א' ד') יהודה וישראל רבים. דבר אחר: אף ערשנו רעננה מה מטה זו, אינה אלא לפריה ורביה כך, עד שלא נבנה בית המקדש: (עזרא ב') כל הקהל כאחד ארבע רבוא, משנבנה בית המקדש פרו ורבו. דאמר רבי יוחנן: מגבת ועד אנטיפרס, שישים רבוא עיירות היו והיו מוציאות כפלים כיוצאי מצרים. וכדין, אפילו את מצנעה יתהון שישים רבוא דקני, לא מטחנא להון ולא נסב יתהון. אמר רבי חנינא: קפצה להם ארץ ישראל.