מ"ג שופטים יז ב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר לאמו אלף ומאה הכסף אשר לקח לך ואתי [ואת] אלית וגם אמרת באזני הנה הכסף אתי אני לקחתיו ותאמר אמו ברוך בני ליהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ אֶלֶף וּמֵאָה הַכֶּסֶף אֲשֶׁר לֻקַּח לָךְ ואתי [וְאַתְּ] אָלִית וְגַם אָמַרְתְּ בְּאָזְנַי הִנֵּה הַכֶּסֶף אִתִּי אֲנִי לְקַחְתִּיו וַתֹּאמֶר אִמּוֹ בָּרוּךְ בְּנִי לַיהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר לְאִמּ֡וֹ אֶ֩לֶף֩ וּמֵאָ֨ה הַכֶּ֜סֶף אֲשֶׁ֣ר לֻֽקַּֽח־לָ֗ךְ ואתי וְאַ֤תְּ אָלִית֙ וְגַם֙ אָמַ֣רְתְּ בְּאׇזְנַ֔י הִנֵּה־הַכֶּ֥סֶף אִתִּ֖י אֲנִ֣י לְקַחְתִּ֑יו וַתֹּ֣אמֶר אִמּ֔וֹ בָּר֥וּךְ בְּנִ֖י לַיהֹוָֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲמַר לְאִמֵיהּ אֲלַף וּמְאָה סַלְעִין דִכְסַף דְאִתְנְסִיב לִיךְ וְאַתְּ אוֹמִית וְאַף אֲמַרְתְּ קֳדָמַי הָא כַסְפָּא עִמִי אֲנָא נְסִבְתֵּיהּ וַאֲמַרַת אִמֵיהּ בְּרִיךְ בְּרִי קֳדָם יְיָ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר לקח לך" - אשר נגנב ממך ויש לו דומה (שמואל א כא ו) כי אשה עצורה לנו עצורה ממנו

"ואת אלית" - קללת כל מי שגנבו וגם אמרת הקללה באזני

"הנה הכסף" - אני מודה לך עליו שהוא בידי שאני לקחתיו

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"ברוך בני לה'" - רצה לומר הקללות שקללתי לא יחולו בך אך ברוך תהיה הואיל והודית

"אני לקחתיו" - עתה מודה אני שלקחתיו אני

"וגם אמרת באזני" - אמרת הקללה באזני כאלו חשדת אותי ואמרת שהכסף הוא אתי

"ואת אלית" - קללת את הגנב

"לקח לך" - נלקח מעמך בגנבה

מצודת ציון

"אלית" - מלשון אלה וקללה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות (ב) למה כפל הנה הכסף אתי אני לקחתיו?:

"ואת אלית". קללת באלה את הגנב. "וגם אמרת באזני הנה הכסף אתי", שר"ל שאמרת כי את חושדת אותי שהכסף אתי, וממילא כוונת באלה הזאת עלי, אני מודה לך "שאני לקחתיו", ובזה אתקן עון הגניבה והאלה (ומבואר בח"מ סי' ע"א סעיף ז' שהמטיל אלה לא לימא כל מאן דגזליה אלא כל מאן דאיתא לגזילה בידיה ולא מהדר, לכן בהאלה שהטילה לא אמרה בלשון שלקח הכסף רק שהכסף אתו ואינו מחזיר, כי אין הכוונה לקלל על מה שעבר רק לקלל כדי להחזיר את שלו כמ"ש הש"ך שם): "ותאמר אמו ברוך בני" "לה'". יצאת מכלל ארור לכלל ברוך:

<< · מ"ג שופטים · יז · ב · >>