מ"ג צפניה ג ב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא שמעה בקול לא לקחה מוסר ביהוה לא בטחה אל אלהיה לא קרבה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹל לֹא לָקְחָה מוּסָר בַּיהוָה לֹא בָטָחָה אֶל אֱלֹהֶיהָ לֹא קָרֵבָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹ֤א שָֽׁמְעָה֙ בְּק֔וֹל לֹ֥א לָקְחָ֖ה מוּסָ֑ר בַּֽיהֹוָה֙ לֹ֣א בָטָ֔חָה אֶל־אֱלֹהֶ֖יהָ לֹ֥א קָרֵֽבָה׃
תרגום יונתן
לָא שְׁמָעַת בְּקַל עַבְדוֹהִי נְבִיַיָא וְלָא קַבִּילַת אוּלְפַן בְּמֵימְרָא דַייָ לָא אִתְרְחִיצַת וּלְפוּלְחַן דֶאֱלָהָא לָא אִתְקְרָבַת:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"לא קרבה" - לבקש עזר ממנה
"בה' לא בטחה" - כי בקשה עזר ממלכי מצרים
"לא לקחה מוסר" - ממה שבא על עשרת השבטים בגמול העוון
"לא שמעה בקול" - ר"ל בקול הנביאים המזהירים אותהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"לא שמעה בקול לא לקחה מוסר". וכן בירמיה (ז' כ"ח) עיי"ש:
"בה' אלהיה". כבר כללתי בכ"מ, שכ"מ שבא שם הויה ידובר בו מצד שהוא בורא העולם ומחדשו, וכשבא שם אלהים בכינוי לישראל ידובר בו מצד ההשגחה הפרטית שמצדה משכיר ומעניש: