מ"ג עמוס ה טז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֲדֹנָי בְּכָל רְחֹבוֹת מִסְפֵּד וּבְכָל חוּצוֹת יֹאמְרוּ הוֹ הוֹ וְקָרְאוּ אִכָּר אֶל אֵבֶל וּמִסְפֵּד אֶל יוֹדְעֵי נֶהִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָ֠כֵ֠ן כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י צְבָאוֹת֙ אֲדֹנָ֔י בְּכׇל־רְחֹב֣וֹת מִסְפֵּ֔ד וּבְכׇל־חוּצ֖וֹת יֹאמְר֣וּ הוֹ־ה֑וֹ וְקָרְא֤וּ אִכָּר֙ אֶל־אֵ֔בֶל וּמִסְפֵּ֖ד אֶל־י֥וֹדְעֵי נֶֽהִי׃
תרגום יונתן
רש"י
"וקראו איכר אל אבל" - יפגעו שיירות האיכרים החורשים בשדות בקול מספד האבלים הצועקים בחוצות
"ומספד אל יודעי נהי" - ועביד מספדא יערע בדעביד אילייא ואינו אלא ל' כפול כמו משפטי ודיני (תהלים ט)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"חוצות" - שווקים
"הו הו" - כמו הוי הוי והוא ענין צעקת יללה
"אכר" - כן יקרא העושה מלאכת השדה וכן הובישו אכרים (יואל א)
"נהי" - ענין קינה ויללה
מצודת דוד
"ומספד" - ובמספד יקראו אל יודעי נהי שהם יעוררו המספד
"וקראו איכר" - יקראו אל האיכר להתאבל על מלאכתו שהיתה בחנם
"לכן" - ר"ל הואיל ולא כן עשיתם לכן כה אמר וגו'
"מספד" - יהיה מספדמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"רחובות, חוצות". עי' הבדלים (ישעיה ט"ו ג'):
"מספד הו הו". עי' (ירמיה ט' י"ט):
"אכר", הוא עובד האדמה ע"ש שהשדה נקרא כר:
"ומספד", מלת אל נמשך לשנים אל מספד (ר"ל בעבור המספד) יקראו "אל יודעי נהי":@48