פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות עמוס


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עיפה ודרך על במתי ארץ יהוה אלהי צבאות שמו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה וְדֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁמוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֡י הִנֵּה֩ יוֹצֵ֨ר הָרִ֜ים וּבֹרֵ֣א ר֗וּחַ וּמַגִּ֤יד לְאָדָם֙ מַה־שֵּׂח֔וֹ עֹשֵׂ֥ה שַׁ֙חַר֙ עֵיפָ֔ה וְדֹרֵ֖ךְ עַל־בׇּ֣מֳתֵי אָ֑רֶץ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֲרֵי הָא מִתְגְלֵי דִיצַר טוּרַיָא וּבְרָא רוּחָא לְחַוָאָה לֶאֱנָשָׁא מָה עוֹבָדוֹהִי לְאִתְקְנָאָה נְהוֹר לְצַדִיקַיָא כִּנְהוֹר טוּרַיָא דַאֲזִיל וְתַקֵין לְאַיְתָאָה חֲשׁוֹךְ לְרַשִׁעַיָא לְמִתְבַּר רַשִׁיעֵי אַרְעָא יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁמֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מה שיחו" - כל מעשיו פורטין לפניו בשעת מיתתו

"עושה שחר" - לצדיקים כאור נוגה

"עיפה" - הופך נוגהן של רשעים לחשך אפלה כמו (ישעיהו ח) והנה צרה וחשכה מעוף צוקה וכן (איוב י) ארץ עיפתה תעופה כבקר תהיה (שם יא) חשכך כבקר יהי מאיר

"ודורך על במתי ארץ" - משפיל גבוהים וגסי הרוח

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי הנה יוצר הרים". מביא ראיה על השגחתו,

  • א) מתחלת הבריאה שבתחלה היה העולם מים במים ויסוד המים כסה כל כדור הארץ, ובארנו בפי' מעשה בראשית שתחלה היה יסוד העפר בלול ביסוד המים כמ"ש וחשך על פני תהום, ויסוד הרוח היה בלול ביסוד המים למעלה וע"כ התפשטו המים וכסו כל יסוד העפר, ע"י כח ההתפשטות אשר ליסוד האויר כמ"ש ורוח אלהים מרחפת על פני המים, וע"י האור שברא הקב"ה הפריש יסוד הרוח מיסוד המים שיהיו לבדו, ועי"כ נצטמצמו המים ונראו ראשי ההרים ונתגלה היבשה, וכמ"ש יקוו המים, וז"ש "כי הנה יוצר הרים ובורא רוח", שנפרש יסוד העפר לבדו ויסוד הרוח לבדו, וזה מצד השגחתו הכוללת שתהיה הארץ מוכנת לישוב הבע"ח והאדם, וכן השגחתו מתמדת על האדם בפרטות, כי "הוא מגיד לאדם מה שחו" שלא לבד שידע דבור האדם ומעשיו שעושה בכונה, כי גם השיח שהוא התנועות או הדבורים הנפלטים ע"י רגשת הנפש שלא בכונה שהאדם עצמו אינו יודע מהם, הוא מגיד לו מה ששח ברגשת נפשו, וכמו שבהשגחתו תכן את הטבע והבריאה ולשבת יצרה, כן ברצותו יכול להרסה ולהחריבה שאז "עושה שחר עיפה" יחשיך השחר ויבטל האור שברא בראשית הבריאה שעל ידו תכן את הרוח (כמו שבארתי בפי' בראשית) וזה הפך של בורא רוח, "ודורך על במתי ארץ" להשקיע ההרים בתהומות מים כמו שהיה תחלה תהו ובהו וזה הפך של יוצר הרים, "כי ה' צבאות שמו" שהוא מושל על כל צבאות הבריאה וכחותיה:


ביאור המילות

"יוצר הרים ובורא רוח" הבריאה היא יש מאין, ויצדק על הרוח שהוא יסוד פשוט. והיצירה הוא יש מיש, שאחר שנברא יסוד העפר צוה ה' שיעלו הרים וירדו בקעות יצדק לשון יוצר:

"שחו", הוא הדבור הנפלט מן האדם בהשתקעות רעיונים מבלי דעת כונה, כמו כי שיח וכי שיג לו (מ"א י"ח):
"עיפה" מענין חשיכה, והומלץ מענין סגירת העפעף שאז לא יראה העין, וכן יסגור בעד אור השחר ויכפלנו, וכן תעופה כבקר תהיה (איוב י"א):
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי הנה יוצר הרים" - כי הנה ה' הוא היוצר את ההרים והוא הבורא את הרוח והכל שלו ובידו והוא מגיד לאדם מה יהיה דבורו כי יודע הוא תעלומות לב ובידו להפך אור השחר להיות חושך והוא דורך על במתי ארץ ר"ל משפיל הוא את הרמים כי שמו ה' אלהי צבאות כי הוא מושל בצבאות מעלה ומטה וכאומר אם כל אלה בו מי א"כ יוכל להיות נשמר מהרעה שהוא מייעד להביא

מצודת ציון

"שחו" - דבורו כמו או שיח לארץ (איוב יב)

"שחר" - אור השחר

"עיפה" - ענין חושך כמו ארץ עיפתה (שם י)

"ודורך" - מל' דריכה ורמיסה

"במתי" - ענין גבהות ורוממות כמו ועל במותי יעמידני (תהלים יח)

<< · מ"ג עמוס · ד · יג