פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"העושקות דלים וגו'" - וחוזר ומפרש שאינם עושקות בידיהן רק הן האומרות לבעליהן הביאה יין ונשתה ולפי שאין להם ממה להביא עושקים הדלים תשושי הכח ואם יעמדו נגדם רוצצים אותם ברדוי ומלקות א"כ העושק והרציצה באה ע"י הנשים וכאלו יעשום הם

"פרות הבשן" - הם נשי השרים בשמרון ועל כי היו מתענגות ושמנות מרוב כל המשילם אל הפרות הרועות בבשן במרעה שמן שהן שמנות ובריאות בשר

מצודת ציון

"הבשן" - הוא מקום מרעה שמן כמ"ש ורעה הכרמל והבשן (שם נ)

"העושקות" - מל' עושק וגזל

"הרוצצות" - ענין שבירה כמו קנה רצוץ (ישעיהו מב)

"לאדניהם" - ר"ל לבעליהן

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואחריתכן" - בניכן ובנותיכם יביאו בספינות העשויות בתמונת קדרה שמביאים בהן הדגים ואינן עשויות להוליך בהן אנשים והאויב לא יחוש עליהם ויביאם בהם

"ונשא אתכם" - האויב ישא ויביא אתכם באניות קטנות עשויות בתמונת צנה והדרך להוליך בהן השפחות לא נשים מכובדות

"בקדשו" - בקדושתו

מצודת ציון

"ונשא" - מל' משא וסבל

"בצנות" - צנה הוא המגן כמו צנה וסוחרה (תהלים צא) ור"ל אניות בדמות צנות

"ואחריתכן" - כן יקראו הבנים והבנות הנשארים אחרי מות האדם וכן ולא לאחריתו (דנייאל יא)

"בסירות" - מל' סיר והוא כעין קדרה כמו סיר הבשר (שמות טז)

"דוגה" - מל' דגים

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והשלכתנה ההרמונה" - תהיינה רדופות ונשלכות אל הארמון להשגב שמה

"אשה נגדה" - כ"א תצא בפרצה שתמצא תחילה לפניה

"ופרצים תצאנה" - כאשר ינוסו למלט נפשם אל הארמון שמחוץ לחומת העיר ולהשגב במעוז הארמון הנה תצאנה מן העיר בדרך פרצי החומה הידועות להן כי לא יוכלו ללכת דרך השערים כי האויב ישמור מול השערים וישבום בצאתן ולכן תצאנה דרך הפרצות

מצודת ציון

"ופרצים" - שבר החומה

"והשלכתנה" - אמר בלשון הרחבה על מהירת הרדיפה

"ההרמונה" - אל הארמון הה"א האחרונה באה במקום הלמ"ד או אל בתחלתה והה"א השנייה באה במקום האל"ף

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והביאו לבוקר" - בכל בוקר הקדימו להביא שם זבחיכם

"לשלשת ימים" - בכל שלשה שנים הביאו שמה מעשרותיכם וכדרך שצותה התורה להביא לירושלים מקום המקדש כמ"ש כי תכלה לעשר וגו' בשנה השלישית וגו' ואמרת לפני ה' וגו' (דברים כו) הנה אתם הביאום לבית אל והגלגל מקום העגל והפסל

"הגלגל" - מוסב על באו לומר באו לגלגל ושם הרבו לפשוע כי הזביחה שמה אל העכו"ם הוא עון גדול ורב לפני המקום לפי ששם עמד המשכן בתחילה וכן נאמר כל רעתם בגלגל (הושע ט)

"ופשעו" - להקריב שם אל העגל

"באו בית אל" - הוא דרך גזום כאומר לבן בליעל עשה כחפצך ותראה מה יקרה לך באחרית הימים ודומה לו שמח בחור בילדותיך וגו' ואחריו נאמר ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט (קהלת יא)

מצודת ציון

"ימים" - ענינו שנים כמו ימים תהיה גאולתו (ויקרא כה)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי כן אהבתם" - בזה יפרש אמריו לומר לא שאני מצוה אתכם לעשות כן באמת אבל אמרי המה כי כן אהבתם ולכן אני אומר עשו כאשר אהבתם ותראו מה יקרה אתכם

"וקראו נדבות השמיעו" - הכריזו להביא שמה נדבות והשמיעו ברבים

"וקטר מחמץ תודה" - הקטירו לחמי תודה מן לחם החמץ שבהן כי כן היה דרכם אבל התורה לא צותה להקטיר מלחמי התודה ומכ"ש לחם החמץ שאין החמץ נקטר כלל בבית המקדש כמ"ש כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו וגו' (ויקרא ב)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא שבתם עדי" - עם כל זה לא לקחתם מוסר ולא שבתם אלי

"וגם אני" - אבל גם אני שלמתי מדה במדה לפי שמנעתם ממזבחי בשר קרבנות ומנחות והנה מזבחי נקי אין עולה ואין מנחה כן אנכי החסרתי מכם בכל עריכם הבשר והלחם באופן שיהיה לכם נקיון שנים מהבשר כי דרך הבשר ליכנס בין השנים בעת האכילה וכמ"ש הבשר עודנו בין שניהם (במדבר יב) ובהעדר הבשר השנים נקיים וכן היו חסירי לחם כי האויב בא בארצם שנה בשנה ואכל תבואות השדה ושלל את המקנה

מצודת ציון

"נקיון" - מל' נקי

"עדי" - אלי כמו תגע עדיך (איוב ד)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חלקה" - ואפילו בעיר שירדה המטר לא ירדה בכל המקומות אבל חלקה אחת לבד היתה נמטרת והחלקה שאצלה אשר לא תמטיר העב עליה היתה יבשה ורטיבות החלקה שאצלה לא הועיל לה להצילה מן היבשות לדעת שבא בהשגחה

"והמטרתי" - ולמען לא יאמרו שבמקרה קרה לשנה שאיננה גשומה לכן המטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת הסמוכה לה לא המטרתי למען דעת שבא בהשגחה

"וגם אנכי מנעתי מכם וגו'" - ועוד גם זאת עשיתי אני שמנעתי מכם את הגשם כשהיה עוד שלשה חדשים לזמן הקציר ואז הצורך רב אל הגשמים

מצודת ציון

"חלקה" - כן יקרא השדה כמו ואכלה את החלק (לקמן ז)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא שבתם" - עכ"ז לא לקחתם מוסר ולא שבתם אלי

"ונעו" - אנשים משתים או משלש ערים שלא ירד שם הגשם היו נעים ללכת אל עיר אחת שהגשם ירד בה למצוא שם מים לשתות ולא היו שבעים מן השתיה כי מעט מים מצאו בה ולא היה בו די לרוות הצמאון

מצודת ציון

"ונעו" - מל' תנועה והנדה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הרבות" - מרבית פרי גנותיכם וגו' אכל ארבה ולא קבלתם הנאה ממרבית הפירות

מצודת ציון

"בשדפון" - הוא לקיות הזרע בשבלים ע"י הרוח

"ובירקון" - בעבור מרבית היובש נהפכים השבלים למראה ירוק ונפסדים כמו יככה וגו' ובשדפון ובירקון (דברים כח)

"הרבות" - מל' רבוי

"גנותיכם" - מל' גן

"הגזם" - מין ארבה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואעלה באש מחניכם" - אנשי המחנה שירדו מצרימה שמתו בדבר ונהרגו בחרב היו מושלכים ע"פ השדה ועלה מהם סרחון רב והסרחון עלה באפכם כי כשהלכו שוב למצרים לשבור בר עברו דרך עליהם ועלה הסרחון באפם

"בדרך מצרים" - כשהלכו בחוריכם רוכבי סוסים לרדת מצרימה לשבור בר כי שם יש הרבה תבואה הנה בדרך מהלכם שלחתי בהם הדבר וקצתם נהרגו בחרב הלסטים ושבו הסוסים

מצודת ציון

"עם שבי" - כמו ושבי וכן עם יפה עינים (ש"א שמואל א טז)

"באש" - ענין סרחון

"מחניכם" - חבורת אנשים קרויים מחנה

"ובאפכם" - מל' אף וחוטם

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותהיו" - אתם בני שומרון לבד תשארו כאוד המוצל מן השרפה

"ולא שבתם" - ר"ל ידעתי שלא תקחו מוסר ולא תשובו אלי ואמר בלשון עבר כדרך הנבואה בהרבה מן המקומות כי הנבואה ברורה כאלו כבר נעשתה

"הפכתי בכם" - ר"ל גזרתי להפך אתכם כדרך שנהפכו סדום ועמורה ויאמר על גלות ארץ נפתלי בימי פקח כמ"ש (במלכים ב) ועל גלות עבר הירדן בימי הושע בן אלה בתחילת מלכותו כמ"ש בסדר עולם

מצודת ציון

"כאוד" - הוא העץ שמנדנדים בו האש הנחרך מסביב וכן זנבות האודים (ישעיהו ז)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עקב" - בעבור אשר אעשה לך את זאת האמור למעלה וידעת א"כ מזה לכן הכון עצמך אתה ישראל לקראת אלהיך להלחם בו לעכב על ידו ואמר כמהתל ומלעיג וכאומר אף שידעת הדבר אין בידך להיות נשמר ממנה

"לכן" - הואיל ולא שבתם עד הנה לכן אעשה לך כה כמו שאמרתי שאהפוך בכם כמהפכת וגו'

מצודת ציון

"כה" - ענינו כמו כן

"עקב" - בעבור כמו עקב תשמעון (דברים ז)

"הכין" - מל' הכנה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי הנה יוצר הרים" - כי הנה ה' הוא היוצר את ההרים והוא הבורא את הרוח והכל שלו ובידו והוא מגיד לאדם מה יהיה דבורו כי יודע הוא תעלומות לב ובידו להפך אור השחר להיות חושך והוא דורך על במתי ארץ ר"ל משפיל הוא את הרמים כי שמו ה' אלהי צבאות כי הוא מושל בצבאות מעלה ומטה וכאומר אם כל אלה בו מי א"כ יוכל להיות נשמר מהרעה שהוא מייעד להביא

מצודת ציון

"שחו" - דבורו כמו או שיח לארץ (איוב יב)

"שחר" - אור השחר

"עיפה" - ענין חושך כמו ארץ עיפתה (שם י)

"ודורך" - מל' דריכה ורמיסה

"במתי" - ענין גבהות ורוממות כמו ועל במותי יעמידני (תהלים יח)