פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות עמוס


תוכן עניינים

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון העשקות דלים הרצצות אביונים האמרת לאדניהם הביאה ונשתה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁמְע֞וּ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה פָּר֤וֹת הַבָּשָׁן֙ אֲשֶׁר֙ בְּהַ֣ר שֹׁמְר֔וֹן הָעֹשְׁק֣וֹת דַּלִּ֔ים הָרֹצְצ֖וֹת אֶבְיוֹנִ֑ים הָאֹמְרֹ֥ת לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם הָבִ֥יאָה וְנִשְׁתֶּֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

קַבִּילוּ פִּתְגָמָא הָדֵין עַתִּירֵי נִכְסַיָא דִבְטוּרָא דְשֹׁמְרוֹן דְעָשְׁקִין מִסְכֵּינַיָא וְאָנְסִין חֲשִׁיכַיָא דְאָמְרִין לְרִבּוֹנֵיהוֹן אַשְׁלְטוּנָא וְנִבַּז:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פרות הבשן" - נשי השרים והסגנים וי"ת עתירי נכסיא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שמעו הדבר הזה", עוד באר מוקש אחר שהיה להם שבו נוקשו ונלכדו בפח יקוש, שזה היה עון גזל ועשק שהיה בידם, וזה היה ע"י נשיהם נשי שחץ, ולכן ייחד אליהן את הדבור, אתן "פרות הבשן אשר בהר שומרון" שהיו שמנות ומעונגות זוללות וסובאות, והם "העושקות דלים", ור"ל שהעושק מיוחס אליהן ע"י "שאומרות לאדניהם הביאה ונשתה" ועי"כ הוצרכו בעליהן לעשוק ולחמוס לתת להן יין לסבוא:

ביאור המילות

"העשקות דלים, הרצצות אביונים", האביון גרוע מן הדל שאין לו מאומה, והעושק הוא בממון והרוצץ הוא בגוף (ש"א י"ב ירמיה כ"ב), האביון א"א שיעשקנו ממון רק ירצצו בגופו בעבודת פרך:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"העושקות דלים וגו'" - וחוזר ומפרש שאינם עושקות בידיהן רק הן האומרות לבעליהן הביאה יין ונשתה ולפי שאין להם ממה להביא עושקים הדלים תשושי הכח ואם יעמדו נגדם רוצצים אותם ברדוי ומלקות א"כ העושק והרציצה באה ע"י הנשים וכאלו יעשום הם

"פרות הבשן" - הם נשי השרים בשמרון ועל כי היו מתענגות ושמנות מרוב כל המשילם אל הפרות הרועות בבשן במרעה שמן שהן שמנות ובריאות בשר

מצודת ציון

"הבשן" - הוא מקום מרעה שמן כמ"ש ורעה הכרמל והבשן (שם נ)

"העושקות" - מל' עושק וגזל

"הרוצצות" - ענין שבירה כמו קנה רצוץ (ישעיהו מב)

"לאדניהם" - ר"ל לבעליהן

מ"ג עמוס · ד · א · >>