<< · מ"ג עמוס · ג · י · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולא ידעו עשות נכחה נאם יהוה האוצרים חמס ושד בארמנותיהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֹא יָדְעוּ עֲשׂוֹת נְכֹחָה נְאֻם יְהוָה הָאוֹצְרִים חָמָס וָשֹׁד בְּאַרְמְנוֹתֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֹא־יָדְע֥וּ עֲשׂוֹת־נְכֹחָ֖ה נְאֻם־יְהֹוָ֑ה הָא֥וֹצְרִ֛ים חָמָ֥ס וָשֹׁ֖ד בְּאַרְמְנוֹתֵיהֶֽם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְלָא יָדְעִין לְמֶעְבַּד אוֹרַיְתָא אֲמַר יְיָ דִי מָלָן אוֹצְרֵיהוֹן חֲטוֹף וּבִזָא בְּבִרְנְיָתְהוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נכוחה" - ישרה "חמס ושוד" - ממון של גזל

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נכוחה" - דבר ישר וראוי כמו הולך נכוחו (ישעיהו נז)

"האוצרים" - מל' אוצר ר"ל טומנים 

מצודת דוד

"האוצרים" - תראו אשר חומסים וגוזלים ואוצרים בארמנותיהם וכאומר אלו גזלו לצורך הספוק למלאות נפשם לא היה הדבר רע בתכלית אבל הם יגזלו מבלי צורך והכרח

"ולא ידעו" - ר"ל גם תראו אשר אינם יודעים לעשות נכוחה וא"כ בודאי לא יעזרם ה'

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ולא ידעו עשות נכחה" בדברים שבין אדם למקום, ונגד מ"ש ועשוקים בקרבה מפרש "האוצרים חמס ושוד בארמנותיהם", (באופן שגם מצרים ופלשתים יתמהו על תועבותיהם, הפך מ"ש תחלה שהוציא אותם מצרץ מצרים בל ילמדו תועבות המצרים והשמיד את האמורי מפניהם בל יעשו כתועבות השבעה אומות שפלשתים היו מכללם, ועתה היה להפך שמתעיבים יותר מהם) ואתה שואל מי אסף שני אומות המפורדות שיתיעצו בעצה אחת ללכת אל הרי שומרון, הילכו שנים חדו בלתי אם נועדו, בודאי ה' ייעד והזמין אותם לזה,

 

<< · מ"ג עמוס · ג · י · >>